המגמה לפסיכולוגיה חברתית

                             

Graduate Program in Social Psychology                                                  

 

ראש המגמה: ד"ר מיכל פגיס.

מטרת התוכנית

שדה הפסיכולוגיה החברתית עוסק בהתנהגויות, תפיסות ורגשות ברמת היחיד כפי שאלו מעוצבות בתוך הקשרים חברתיים ספציפיים. שדה מחקר זה שואב את מקורותיו התיאורטיים והמחקריים מתחומי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה. לימודי התואר השני במגמת פסיכולוגיה חברתית חושפים בפני התלמידים תובנות עדכניות המתנסחות בשני תחומי ידע אלו. הלימודים במגמה מעמיקים בדרך זו את הידע התיאורטי והיישומי של הסטודנטים במגוון רחב של תחומים בפסיכולוגיה החברתית. הלימודים במגמה מקנים לסטודנטים כלים תיאורטיים להבנה, ניתוח ופרשנות של תהליכים חברתיים בהקשרים מגוונים, לצד מיומנויות מחקר בסיסיות שיאפשרו להם לבחון שאלות מחקריות מתחומי התעניינותם או עיסוקם המקצועי. חברי סגל המגמה מתמחים, בין השאר, בנושאים הבאים: מושג העצמי וברגשות; אתניות וגזע; השפעות פסיכולוגיות-חברתיות של מיקומים מבניים כגון מעמד ומגדר; מגדר במשפחה ובעבודה; תמיכה חברתית; פסיכולוגיה חברתית ואינטרנט; אי בטחון תעסוקתי, חקר סטריאוטיפים, יחסים זוגיים, גבריות וחברות, שינוי עמדות ושכנוע, מנהיגות  ותהליכים תוך-קבוצתיים ויחסים בין-קבוצתיים. מטרת הלימודים במגמה היא העמקת ההיכרות עם הנושאים האמורים כחלק מחיזוק היכולת העצמאית להעמיד תובנות בתחום.

התוכנית לפסיכולוגיה חברתית באה לענות על מספר צרכים:

  1. ביקוש לחוקרים: בשנים האחרונות אנו עדים לתנופה במחקרי התנהגות צרכנית, פוליטית, ובין-אישית. מכונים המבצעים מחקרים אלו, חברות פרסום, יחידות שיווק וגיוס בארגונים שונים - כולם מעונינים בשיטות ורעיונות הקשורים בחשיפת גורמים מעצבי התנהגות ובהשפעה על התנהגות. עם התפתחות זו, עולה גם הביקוש לחוקרים המיומנים במסגרות התיאורטיות ובשיטות המחקר החברתיות, שיצטרפו ויתרמו לכיווני עבודה אלו.
  2. ביקוש למנהלים ועובדים עם רקע בפסיכולוגיה חברתית: השינויים הרבים בהתפתחות תחום יחסי העבודה בישראל, והעלייה במודעות לגבי נורמות של העסקה ושל טיפוח עובדים, חיזקו מאד את התפיסה כי  מן הראוי להעסיק מנהלים ועובדים, שהנם בעלי רגישויות לתהליכים בין-אישיים, להקשר החברתי בו הם מתקיימים ובמיוחד למשימת שילוב 'האחר' במרחבים ציבוריים. במיוחד מרכזית בהקשר זה עליית הדרישה למגוון בהעסקה או מה שמכונה 'קידום שוויון הזדמנויות ורבגוניות (diversity) בעולם העבודה' (ראו למשל את אתר נציבות שוויון הזדמנויות בתמ"ת). תואר שני בפסיכולוגיה חברתית, ובמיוחד תזה שנכתבה בגישה זו, כיום יכולה לתרום רבות להכשרתם של עובדים בכירים בטווח רחב של תפקידים. בחיפוש אחר עובדים בעלי יכולת ניהול וכושר ניתוח, מקומות עבודה רבים שואפים לאתר את מי שכתבו עבודות מחקר ותרגלו בכך את רמת העצמאות המחשבתית והיצירתיות הנדרשת להצלחת אירגוניהם.
  3. פסיכולוגיה חברתית ולימודי המשך: ישנן כיום מספר תוכניות של פיתוח מקצועי בתחומים שונים (כגון קורסים המכשירים מנחי קבוצות ויועצים בתחום הבין-אישי) הדורשות תואר שני במדעי ההתנהגות כדרישה מקדימה. פסיכולוגיה חברתית מהווה התמחות רלוונטית במיוחד לתוכניות אלו. כמו כן, תואר שני במסלול מחקרי במגמה לפסיכולוגיה חברתית עשויה להכשיר את הדרך ללימודי תואר שלישי בתחום.

 קהל היעד

התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון, המעונינים להרחיב את השכלתם בתחום הפסיכולוגיה החברתית, כשלב בהכשרתם המקצועית או לצורכי התפתחותם האישית.

מכסת התלמידים המתקבלים בכל שנה תלויה במספר המנחים וביכולתם להנחות סטודנטים בעבודת המחקר לתואר השני (תזה). לכן, הקבלה למגמה היא סלקטיבית ומצומצמת.

תכנית הלימודים במגמה

תוכנית הלימודים מתוכננת לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יש לסיים את כל הדרישות לתואר. לפיכך, התלמידים חייבים ללמוד לפחות שמונה שעות שנתיות (לא כולל לימודי השלמה) במהלך שנת הלימודים הראשונה. סטודנטים ותיקים ילמדו לפי החובות שנקבעו בשנת התחלת לימודיהם. בדרך כלל ציפייתנו היא כי בכל שנה יתמסרו התלמידים לכתיבת עבודה סמינריונית אחת בלבד. בדרך זו יכולים התלמידים לעמוד בדרישה לקריאה מקיפה בחומרי הסמינר ובתחום הספציפי בו הם כותבים עבודה.

ניתן לבחר במסלול לימודים עם תזה (16 ש"ש) וללא תזה (20 ש"ש).

מניסיוננו עולה, כי תלמידים רבים העובדים בזמן הלימודים מוצאים את עצמם מתכננים לימודים ללא תזה כדרך לקיצור הזמן המושקע בלימודים. הניסיון מלמד כי שמירה על מסגרת הקצאת שעות סבירה למחקר בסופו של דבר מאפשרת לתלמידים טובים סיום עבודת תזה במהלך פרק זמן שאינו עולה על משך הלימודים המקביל במסלול ללא תזה.

תכנית הלימודים לפי מסלולי לימוד במגמה:

מבנה הלימודים במגמה לפסיכולוגיה חברתית במסלול עם תזה:

שנה א' (תשע"ז)

שנה ב' (תשע"ח)

64-804 סטטיסטיקה רב משתנית + תרגיל

64-808 שיטות מחקר כמותניות מתקדמות/

64-815 שיטות מחקר איכותניות מתקדמות (סה"כ 1 ש"ש)

64-811 שיטות מחקר איכותניות + תרגיל

64-809 סדנת תזה

64-859 קורס מתקדם בפסיכולוגיה חברתית

סמינר- לא חובה במגמה

64-991 סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות

 

64-992 אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

סמינר

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

 
עבודת התזה

הלימודים במסלול עם תזה מכוונים להכין את הסטודנטים לבצע עבודת מחקר עצמאית שתבוצע במהלך השנה השנייה והשלישית. הוועדה לתואר שני של האוניברסיטה מחייבת את הסטודנטים להגיש הצעת מחקר עד סוף סמסטר א' של שנת הלימודים השנייה. תלמידים שאינם עומדים בדרישה זו יכולים, בהינתן הצדקה ראויה ותמיכה של מנחה, לפנות לוועדה לתואר שני בבקשה להארכה.

במשך השנה הראשונה בתוכנית, יבחרו התלמידים מנחה ונושא לעבודת הגמר בתחום התמחותם. סטודנטים במגמה יכולים לבצע את עבודות המחקר שלהם בהנחיתו של כל אחד מחברי הסגל במחלקה (ולעיתים אף מחוץ למחלקה), ולא רק בהנחיית מרצים המלמדים במגמה.

הצעת מחקר מפורטת תוגש לוועדה לתארים מתקדמים במחלקה בהתאם לתקנון המחלקה ולמפורט בחוברת ההנחיות. לאחר אישור ההצעה במחלקה, היא תועבר לוועדה לתואר שני של האוניברסיטה. לאחר שיסיים התלמיד את עבודת הגמר והיא תאושר על-ידי המנחה, ייקבע קורא נוסף שישפוט את העבודה ויגיש עליה את הערכותיו. לאחר אישור העבודה יעמוד התלמיד במבחן בעל–פה להגנה על התזה.

 
מבנה הלימודים במגמה לפסיכולוגיה חברתית במסלול ללא תזה:

שנה א' (תשע"ז)

שנה ב' (תשע"ח)

64-804 סטטיסטיקה רב משתנית + תרגיל

64-808 שיטות מחקר כמותניות מתקדמות/

64-815 שיטות מחקר איכותניות מתקדמות (סה"כ 1 ש"ש)

64-811 שיטות מחקר איכותניות + תרגיל

 

64-859 קורס מתקדם בפסיכולוגיה חברתית

64-991 סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות

64-992 אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

סמינר

סמינר

סמינר- לא חובה במגמה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

 
 

הערות

  1. חובה ללמוד סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  2. חובה לסיים את לימודי ההשלמות עד סוף שנה א', בציון ממוצע 80 לפחות.
  3. יש לסיים את ההשלמות באנגלית עד סוף שנה א'.
  4. חובה ללמוד לפחות 8 ש"ש בשנה א'.
  5. קיימת אפשרות לקחת קורסי בחירה מחוץ למגמה בהיקף מצומצם, ובתנאי שרוב קורסי הבחירה הם מתוך המגמה.

מפגשי מגמה

המגמה לפסיכולוגיה חברתית לעיתים עורכת מספר מפגשים במשך השנה עבור תלמידי המגמה. המפגשים יתקיימו בימי רביעי, שבהם לא יתקיים סמינר מחלקתי. התלמידים מוזמנים לפנות למרצים ביוזמה לקיום מפגשים נוספים סביב סוגיות ספציפיות המבקשות התייחסות. בשל החשיבות שאנו מייחסים לסמינרים ולמפגשים אלו  לא ניתן להרשם לקורסים הניתנים בימי רביעי בין שתיים לארבע.

מלגות

כדאי לדעת:

רבים מתלמידי המגמה זכו בשנים האחרונות במלגות מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

כדאי לברר פרטים לגבי נוהל הגשת בקשה למלגה בוועדת המלגות

 

תיאור הקורסים והסמינריונים הניתנים במסגרת המגמה לפסיכולוגיה חברתית

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תוכנית הלימודים לשנה ספציפית

קורס מתקדם בפסיכולוגיה חברתית (קורס חובה)- ד"ר מיכל פגיס

דרישת קדם: מבוא לפסיכולוגיה חברתית בתואר ראשון

מטרתו המרכזית של הקורס הינה סקירה מקיפה של סוגיות מחקר עדכניות - תיאורטיות ואמפיריות - בחקר פסיכולוגיה חברתית. סקירה זו תכלול קריאה ודיון ביקורתי במספר תחומי ידע: תיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה חברתית; שיטות מחקר בפסיכולוגיה חברתית; יחסים פסיכולוגיים-חברתיים בקרב הפרט (עצמי, גוף; רגשות; תפיסה חברתית; עמדות ושינוי עמדות); יחסים בינאישיים (סוציאליזציה; שכנוע; משיכה בינאישית; קונפורמיות; סטייה); יחסים קבוצתיים וארגוניים (קבלת החלטות בקבוצה; מנהיגות, פיקוח חברתי); יחסים בין-קבוצתיים (סטריאוטיפים, גזענות, התנהגות קולקטיבית, התנהגות ארגונית).

מגדר, עבודה ומשפחה (סמינר מחקרי) – פרופ' אורלי בנימין

השינויים שחלים בעולם העבודה ובקשר בינו לבין עולם המשפחה הם מהירים ומרתקים. חשוב להבין את התהליכים הסוציולוגים המתרחשים בקשר בין מגדר עבודה ומשפחה הן כחוקרי החברה והן כמשתתפים פעילים המתמודדים עם עולמות אלה. עד שנות ה- 70 נטו סוציולוגים להתייחס אל עבודה ומשפחה כספירות נפרדות. כניסה מואצת של נשים משכילות לשוק העבודה במשך שלושת העשורים האחרונים היוותה קטליזטור למחקר על הקשר בין עבודה ומשפחה שהתפתח בכיוון חקר השפעת התהליך על נשים, בני-זוגן, מעבידים והחברה בכללותה. הסמינר מציג פרספקטיבה ביקורתית בהקשר זה המכוונת לערעור הנחות מקובלות במיוחד ביחס לדיכוטומיות ההירארכיות פרטי/ציבורי, נשי/גברי, עבודה/אהבה, פרנסה/טיפול, יצור/צריכה.

פסיכולוגיה חברתית של העצמי (סמינר מחקרי)- ד"ר מיכל פגיס

האופנים בהם פרטים חווים עצמם, פועלים על עצמם ומתחזקים עצמיותם בחיי היומיום שוכנים בבסיס קורס זה. דגש מיוחד יינתן על ההקשר החברתי של כינון מושג העצמי קרי: תהליכי הפקת מושג העצמי ואישיות על ידי תרבויות וארגונים והמו"מ שפרטים מנהלים עם מבנים חברתיים. הנושאים העיקריים שיידונו בקורס הם: תיאוריות מרכזיות בחקר העצמי (דגש מיוחד יינתן על האינטראקציות בין מבנה וסוכן ובין תרבות ואישיות); השיח הפסיכולוגי בחיי היומיום; תרבות ואישיות-גישה השוואתית; אתנוגראפיות של עצמי ושינויי עצמי; ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.

האישי והפוליטי באי בטחון תעסוקתי – פרופ' אורלי בנימין

המטרה העיקרית של הקורס היא חיזוק ההבנה הסוציולוגית של תהליכים מוסדיים ומבניים בתחום המדיניות הציבורית והשלכותיהם על שוק העבודה באופן פוליטי ועל קהילת המפרנסות והמפרנסים באופן אישי.הקורס בא לחזק בקרב תלמידים מתקדמים בסוציולוגיה את התפיסה הסוציולוגית המכוונת לחיבורי מאקרו-מיקרו המאפשרת את המשגתן של מצוקות אישיות במונחים של בעיות חברתיות על פי מסורת החשיבה של הדמיון הסוציולוגי אותה העמיד C.W. MILLS מטרה נוספת של הקורס היא פיתוח ההבנה לגבי האופנים העכשוויים בהם צורות ההעסקה החדשות משעתקות מבנים של מעמד, מגדר ואתניות/גזע/לאומיות.

מין, כוח וכסף בפסיכולוגיה החברתית, פרופ' אורלי בנימין

לסמינר שתי מטרות עיקריות. האחת, היא הקניית מונחי יסוד בחקר המיניות האנושית באמצעות העמדת מבוא למגדר, מונוגמיה והטרוסקסואליות לצד העמדתו של מבוא לחשיבה פמיניסטית על מיניות ואלימות. המטרה השניה של הסמינר היא עריכת הכרות עם הפסיכולוגיה החברתית של ילדות ונעורים בדגש על חיי היומיום כחשופים לפורנוגרפיה ותקיפה מינית. בהקשר זה יוצגו מחקרים העוסקים בהתנהגות מינית בנעורים, ב- singlehood, בנשואים וביחסים חד מיניים. בשלביו המתקדמים יותר, הסמינר יעמיק בחקר הנושאים שהוצגו במבואות מתוך עיסוק בשאלה כיצד מרחבי ההתנהגות המיניים הופכים להיות זירות של יחסי כוח ומאבקים על כסף. לצורך כך יעסוק הסמינר בשאלות מחקר העוסקות בסכסוכי גירושים, באלימות גברים כלפי בנות זוג, רצח נשים, הטרדה מינית, זנות ולסחר בנשים.

יחסים זוגיים – פרופ' אורלי בנימין

הקורס מציג פרספקטיבה סוציולוגית על יחסים זוגיים המוגדרים בהקשר זה כיחסים אינטימיים ארוכי טווח. הפרספקטיבה המוצגת מכוונת ליצירת מסגרת תיאורטית הקושרת בין רמת המקרו ורמת המיקרו תוך התמקדות בהירארכיה המגדרית, שיעתוקה ואיתגורה. הקורס מציג מספר נושאים מרכזיים: אינטימיות כאפיון אפשרי של יחסים זוגיים וכציפייה; גלובליזציה, אי-בטחון תעסוקתי וזוגיות, אלימות גברים נגד נשים, רומנטיקה, יחסי כח, מכניזמים של שתיקה והשתקה, משא ומתן ושינוי, זהות מגדרית, גירושים, המעבר להורות, זוגיות חד מינית, גבריות וזוגיות שוויונית. הקורס שואב ממקורות אנגלים ואמריקאים ומעלה את שאלת האפשרות ליישם תובנות מחקריות של מקורות אלו ביחס למציאות הישראלית.

משיכה בין-אישית – פרופ' אורלי בנימין

מטרתו העיקרית של הקורס היא העמקת והרחבת ההכרות עם הדיון הפסיכולוגי-חברתי בתחום של משיכה בין-אישית. התחום של משיכה בין-אישית עוסק בתהליכי התקרבות בין יחידים או חסימתם כפי שהם מתקיימים בהקשרים שונים וברמות שונות. הקורס מציג שתי פרספקטיבות מרכזיות: האחת, מתעניינת באיפיוני הפרט והשפעתם על תהליכים של משיכה בין-אישית והאחרת מתמקדת בעיצוב החברתי של כח המשיכה של איפיונים מסויימים. שתי הפרספקטיבות מושפעות מתאוריות מגדריות הבוחנות את המציאות החברתית מנקודת מבט של יחסי הכח בין המינים כמו גם מתפיסות תיאורטיות עכשוויות על הייצור החברתי של הגוף ה"נורמלי" או ה"יפה".

תמיכה חברתית ובידוד – ד"ר שירה עופר

מטרת הקורס הינה להכיר את תופעת התמיכה החברתית, הן ברמת הפרט והן ברמה החברתית, ולעמוד על מורכבויותיה. התלמידים בקורס ילמדו לגבש טענה תיאורטית אודות תמיכה חברתית ולבחון אותה בצורה אמפירית, במסגרת כתיבת עבודת סמינריון. תוכן הקורס: ליחסים בין-אישיים תפקיד חשוב בהתפתחותו של הפרט והצלחתן של קבוצות חברתיות שונות. מחקרים רבים מראים כי לסביבה החברתית בה שזור הפרט השפעה על בריאותו, השתלבותו בכוח העבודה, הצלחתו בלימודים, ותחושת הרווחה הכללית שלו. הקורס יתמקד בתופעת התמיכה החברתית והשלכותיה על הפרט,הקבוצה והחברה כולה, והוא ידון בהיבטיה החיוביים והשליליים כאחד. הנחת היסוד העומדת בבסיס גישה זו הנה שהתנהגות הפרט אינה תוצאה של פעילות אוטונומית או תוצר של אילוצים מבניים, אלה פונקציה פונקציה של המאפיינים החברתיים של הסביבה בה הפרט פועל.במסגרתהקורס נדון במושגים חשובים אשר נעשו פופולאריים מאד במחקר הסוציולוגי כגוןהון חברתי, רשתות חברתיות, שיזור, יחסי חליפין והדדיות. הקורס יכלוליכלול מפגשים פרונטאליים, דיונים בכיתה, ומפגשי הנחייה אישייים.

הנחית קבוצות – ד"ר סיגל שחר

הקורס יעסוק בחקר תהליכים המתרחשים בקבוצה קטנה. הלמידה בקורס תשלב התנסות חווייתית בדינאמיקה קבוצתית, לימוד תיאורטי של נושאים ומודלים מרכזיים בהבנת קבוצה, וכן תרגול של מיומנויות הנחייה והתנסות בהנחיית עמיתים בקבוצת הלימוד. הקורס מוגבל ל-15 סטודנטים מהמגמה לפסיכולוגיה חברתית. עדיפות תינתן לתלמידי שנה ב'.

פסיכולוגיה חברתית של האימון (קואצ'ינג) - דר' מיכל פגיס

מטרת הקורס היא לבחון את הבסיס הפסיכולוגי-חברתי / מיקרו סוציולוגי של פרקטיקת האימון האישי בקרב פרטים וארגונים ומיקומה בהקשר החברתי והתרבותי היותר רחב. דרך מחקר אמפירי שכולל ראיונות ותצפיות ננתח טכניקות אימון שונות כגון: בניית חזון, שינוי פרדיגמות, הנעה לפעולה, יצירת רשתות חברתיות, ונבחן כיצד אינטראקציה עם אדם אחר (המאמן) יכולה להוביל לשינוי עצמי.  

רשתות חברתיות וירטואליות - ד"ר דני קפלן

הקורס בוחן יחסי חברותיות בין המרחב הפרטי לציבורי דרך המקרה של רשתות חברתיות וירטואליות.  
חברותיות פועלת במרחב הביניים של ארגונים ומתווכת בין הפרטי לבין הציבורי. סוגיה זו תיבדק דרך תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט, בדגש על רשת הפייסבוק. נבחן את המעברים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי דרך הזיקות שבין חברות בין-אישית, רשתות חברתיות ארגוניות וחברות בקהילה. למרות שבעידן המודרני חברות מקושרת עם המרחב הפרטי סביב אינטימיות, אוטונומיה ובחירה אישית, ניווכח שיש לה גם הקשרים במישור הקבוצתי, הארגוני והציבורי. הדבר עולה ביתר שאת עם המעבר לתקשורת אינטרנטית שמאפשרת לבחון הלכה למעשה כיצד החברותיות החדשה משנה את התפיסות של פרטיות, פומביות וקולקטיביות. מבין המושגים שיבחנו: חברות וחברותיות, רשת חברתית, הון חברתי, יחסי אימון ואינטימיות פומבית. רשימת הקריאה משלבת תיאוריות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות ופוליטיות לחקר חברותית, תוך שילוב בין גישות פוזיטיביסטיות ופנומנולוגיות. במהלך הקורס כל זוג תלמידים יבחר נושא לסקירת ספרות ולניסוח של שאלת מחקר בתחום.


המגמה לפסיכולוגיה חברתית

המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 5290002

בניין 213, חדר 420

טלפון: 03-5318378  פקס:03-7384037

socio.grad@biu.ac.il