המגמה לחברה ותרבות

 

M.A. Program in Social and Cultural Studies

ראש המגמה: פרופ' טובה גמליאל

המגמה לחברה ותרבות

מגמת תרבות וחברה היא מגמה עשירה בנושאי מחקר. היא מעודדת את תלמידיה לממש את הקשר בין האישי לאינטלקטואלי, ומאפשרת לבצע בחירות ייחודיות מתוך מנעד מגוון של נושאים ושדות. 

במסגרת מגמה זו ניתן לחקור שאלות חשובות, החל מתפיסת האושר בהקשרים תרבותיים, עבור דרך סוגיות של בריאות וחולי, מגדר ותרבות, ניו-אייג' ודת ממוסדת, פוליטיקה, חינוך, מיעוטים בישראל, תיאטרון וטקסים מסורתיים, ועוד ועוד, וכלה בגיל השלישי ובשאלות של משמעויות תרבותיות לחיים ולמוות.

המגמה חושפת את התלמידים לידע מתקדם ול נושאים התופסים מקום בליבת המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי כיום ובונה את המבט המקצועי והביקורתי הנדרש לעיון ועבודה בשדה המחקר. כמו כן, המגמה מקנה הכשרה מתודולוגית מתקדמת לפיתוח המיומנות הנדרשת בשיטות המחקר השונות הנוהגות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה.

מגמת חברה ותרבות מאפשרת לימודים מחקריים במסלול לתזה במסגרת ההתמחויות המוצעות, או לחלופין לימודים עיוניים במסלול ללא תזה (ללא התמחות). לא ניתן להגיע להתמחות שלא במסלול המחקרי.

קיימים שלושה מסלולי התמחות במגמת לחברה ותרבות: אנתרופולוגיה, חברה ותרבות, סוציולוגיה של הבריאות. 

הלימודים לתואר שני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מתקיימים בימים רביעי ושישי בשבוע. חובות הלימודים במגמה כוללות קורסי חובה, סמינריונים מחקריים, קורסי בחירה, ועבודת תזה (לתלמידים במסלול המחקרי). מכסת שעות הלימודים במגמה היא 16 ש"ש (במסלול לתזה) או 20 ש"ש (במסלול ללא תזה). תוכנית הלימודים מתוכננת לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יש לסיים את כל הדרישות לתואר. התלמידים חייבים ללמוד לפחות שמונה שעות שנתיות במהלך שנת הלימודים הראשונה.

תכנית הלימודים במגמה

תוכנית הלימודים מתוכננת לתקופה של שנתיים, שבמהלכן יש לסיים את כל הדרישות לתואר. לפיכך, התלמידים חייבים ללמוד לפחות שמונה שעות שנתיות (לא כולל לימודי השלמה) במהלך שנת הלימודים הראשונה. סטודנטים ותיקים ילמדו לפי החובות שנקבעו בשנת התחלת לימודיהם. בדרך כלל ציפייתנו היא כי בכל שנה יתמסרו התלמידים לכתיבת עבודה סמינריונית אחת בלבד. בדרך זו יכולים התלמידים לעמוד בדרישה לקריאה מקיפה בחומרי הסמינר ובתחום הספציפי בו הם כותבים עבודה.

ניתן לבחר במסלול לימודים עם תזה (16 ש"ש) וללא תזה (20 ש"ש).

מניסיוננו עולה, כי תלמידים רבים העובדים בזמן הלימודים מוצאים את עצמם מתכננים לימודים ללא תזה כדרך לקיצור הזמן המושקע בלימודים. הניסיון מלמד כי שמירה על מסגרת הקצאת שעות סבירה למחקר בסופו של דבר מאפשרת לתלמידים טובים סיום עבודת תזה במהלך פרק זמן שאינו עולה על משך הלימודים המקביל במסלול ללא תזה.

תוכנית הלימודים בחלוקה למסלולי לימוד:

מבנה הלימודים במגמה לחברה ותרבות במסלול עם תזה:

שנה א' (תשע"ז)

שנה ב' (תשע"ח)

64-804 סטטיסטיקה רב משתנית + תרגיל

64-808 שיטות מחקר כמותניות מתקדמות/

64-815 שיטות מחקר איכותניות מתקדמות (סה"כ 1 ש"ש)

64-811 שיטות מחקר איכותניות + תרגיל

64-809 סדנת תזה

64-991 סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות

סמינר- לא חובה במגמה

64-992 אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

 

סמינר

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

 

עבודת התזה

עבודת התזה מבוססת על מחקר עצמאי בתחום ההתמחות הנבחר במסגרת המגמה. עבודת המחקר נערכת על-ידי התלמיד/ה בהנחיית אחד מחברי הסגל במחלקה. איתור מנחה הוא באחריות התלמידים. במסגרת העבודה על התזה, על התלמידים להכין הצעת מחקר שתיבדק על-ידי המחלקה ותימסר לאישורה של הועדה לתואר שני האוניברסיטאית. את הצעת המחקר רצוי להגיש עד סוף שנה"ל הראשונה, ולא יאוחר מסוף סמסטר א' של שנה"ל השנייה.

 

מבנה הלימודים במגמה לחברה ותרבות במסלול ללא תזה:

 

שנה א' (תשע"ז)

שנה ב' (תשע"ח)

64-804 סטטיסטיקה רב משתנית + תרגיל

64-808 שיטות מחקר כמותניות מתקדמות/

64-815 שיטות מחקר איכותניות מתקדמות (סה"כ 1 ש"ש)

64-811 שיטות מחקר איכותניות + תרגיל

 

64-991 סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות

64-992 אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

סמינר

סמינר

סמינר- לא חובה במגמה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

קורס בחירה

 

מסלולי ההתמחות במגמה:

מסלול ההתמחות באנתרופולוגיה

האנתרופולוגיה המודרנית היא תחום תיאורטי ויישומי כאחד. היא עוסקת במגוון תחומים, כגון ארגונים, כלכלה, דת, בריאות וחולי, מגדר, אומנות וכדומה. האנתרופולוגיה היישומית מעודדת את החוקר לחצות את הגבולות ולעבור ממצב של מעורבות בשדה המחקר (ארגון, קהילה, מוסד) למצב של התערבות והשפעה על התהליכים המתקיימים בו. בהיותו בתפקיד מתערב, האנתרופולוג יכול לשמש גם כיועץ המעניק מתחום התמחותו. שיטות העבודה באנתרופולוגיה מבוססות על מפגש ישיר בין התלמיד/חוקר לבין התרבות הנחקרת, מפגש שאמור ליצר תיאור תיעודי של התרבות. שיטה זו מכונה אתנוגרפיה, ונעשה בה שימוש לצד שיטות איכותניות אחרות.

דוגמאות לנושאים הנחקרים במסגרת ההתמחות באנתרופולוגיה:

  • דת וקהילות דתיות
  • בריאות וחולי
  • אתניות בישראל
  • גלובליזציה ואנתרופולוגיה
  • רגשות בהקשר תרבותי
  • תיאטרון וביצוע תרבותי
  • ילדות וזקנה כתרבויות נבדלות
  • תרבות וארגונים
  • תהליכי שינוי תרבותיים
  • טקסים במעגל החיים

 קהל היעד המתאים להתמחות באנתרופולוגיה:

ההתמחות מיועדת לבעלי תואר ראשון בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה, או בתחומים דומים. כמו כן היא מיועדת לאלו המעוניינים להרחיב את השכלתם בתחום, כשלב נוסף בהכשרתם המקצועית או לצורכי התפתחותם האישית.

אתנוגרפיה היא אחד מעמודי התווך של האנתרופולוגיה המודרנית והמגמה מעוניינת בתלמידים המוכנים לעסוק בעבודת שדה אתנוגרפית פעילה המתארת ומתעדת תהליכים תרבותיים בחברות מסוגים שונים.

מסלול ההתמחות בחברה ותרבות

ההתמחות בחברה ותרבות מתמקדת בסוציולוגיה כתחום מדעי, עיוני ומחקרי, והיא מיועדת לסטודנטים המעוניינים בחקר חברות אנושיות בכלל, ובחקר החברה הישראלית בפרט. מטרת ההתמחות היא לטפח את יכולת ההמשגה והניתוח בלימוד מגוון ההיבטים המבניים והתרבותיים המרכזיים בהבניית חיי החברה.

בין הנושאים הנלמדים ונחקרים במגמה: המבנה החברתי, היחס בין החברה למדינה, אופני כינון הזהויות האישיות והקולקטיביות, יחסי צבא וחברה, יחסי דת וחברה, הקשר בין מדינת הלאום לעולם הסובב אותה וכן נושאים הנקשרים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה של יהדות זמננו. כל אלה הם תחומי עניין המצויים בתהליכי שינוי מתמשכים. הלימודים במסגרת ההתמחות בחברה ותרבות מאפשרת להבין טוב יותר את התהליכים הנקשרים בנושאים אלה, לעמוד על משמעויותיהם והשלכותיהם ברמות השונות: מהרמה האישית דרך הרמה המוסדית ועד לרמת המדינה ואף החברה הגלובלית. .

תוכנית חברה ותרבות מעוניינת לטפח סטודנטים מצטיינים, בעלי יכולות ניתוח מעמיקים וביקורתיים, המחפשים אתגר אינטלקטואלי והזדמנות להשתתף בפיתוח התיאוריה הסוציולוגית והאנתרופולוגית והפרשנות הנדרשת לשינויים הרוחשים בסביבה החברתית בת-זמננו. התוכנית מספקת רקע תיאורטי וכלי מחקר למעוניינים ברכישת כלים לעבודה ביקורתית ופרקטית המתמודדת עם הבעיות החברתיות הבוערות של זמננו.

דוגמאות לנושאים הנחקרים במסגרת ההתמחות בחברה ותרבות:

  • מוסדות החברה האזרחית
  • אי שוויון וריבוד חברתי
  • דפוסי שליטה וקונפליקט
  • משפחה וקהילה
  • מגדר
  • אתניות ודת
  • תנועות חברתיות ומחאה
  • זיכרון קולקטיבי
  • החברה היהודית בזמננו

 קהל היעד המתאים להתמחות בחברה ותרבות:

ההתמחות מיועדת לבעלי תואר ראשון בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה או בתחומים דומים, המעוניינים להרחיב את השכלתם בתחום ולפתח ראיה ביקורתית של תופעות חברתיות ותרבותיות מן העבר וההווה, כשלב בהכשרתם המקצועית או לצורכי התפתחותם האישית.

מסלול התמחות בסוציולוגיה של הבריאות

סוציולוגיה של הבריאות עונה על הביקוש לאנשי מקצוע ויועצים בתחום. ייחודו של התחום הוא בשימוש בידע הסוציולוגי להבנת תהליכים חברתיים והתנהגותיים בתחומי הבריאות והרפואה. דגש מיוחד מושם במסלול זה על מחקר יישומי והערכתי למציאת פתרונות יעילים לבעיות בריאות הציבור והרפואה המונעת.

הסוציולוגיה של הבריאות מכסה מספר תחומי עניין: תחום ארגוני - סוציולוגיה של מערכות בריאות; תחום פסיכולוגי חברתי; תחום אפידמיולוגי; ותחום אנתרופולוגי רפואי. נושאים נוספים המתייחסים לכל תחומי הסוציולוגיה הרפואית כוללים ניתוח משווה בין-לאומי ובין-תרבותי בדפוסי תחלואה, בריאות ומערכות בריאות, אתיקה רפואית ואלטרואיזם בתחום הבריאות, ובעיות בריאות ורווחה בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות (מהגרים, אוכלוסיות מצוקה, קבוצות אתניות, וכו').

סוציולוגים המבקשים להתמחות בסוציולוגיה של הבריאות מוכשרים למיומנות במחקר בסיסי, במחקר יישומי ו/או במחקר הערכתי בתחומים החשובים לבריאות הציבור ולמדיניות ציבורית.

תחום הכשרה נוסף הוא תכנון ושיפור תוכניות התערבות ברפואה מונעת ועיצוב מדיניות לקידום בריאות ולמניעת היפגעות באוכלוסייה. המתמחים בתחום זה יכולים להשתלב בצוותים רב-מגזריים העוסקים במחקר ובמניעה ברבדים השונים של בריאות הציבור.

 דוגמאות לנושאים הנחקרים בתחום ההתמחות בסוציולוגיה של הבריאות:

  • קידום בריאות ומניעת היפגעות בקרב בני נוער
  • התנסות אישית של חולי
  • קבוצות של תמיכה חברתית בנושאי חולי באינטרנט
  • ניהול, ייעול ושיפור שירותי בריאות ויחסי מטפל מטופל
  • היבטים בריאותיים וחברתיים של קליטת עלייה והסתגלות של העולים למערכת הבריאות הישראלית
  • היבטים חברתיים של פריון ותכנון המשפחה

קהל היעד המתאים להתמחות בסוציולוגיה של הבריאות:

ההתמחות בסוציולוגיה של הבריאות מיועדת לסוציולוגים ולאנשי מקצוע בעלי רקע במדעי החברה וההתנהגות, וכן לבעלי תפקידים רלוונטיים כגון אחיות, רופאים, קציני צה"ל בתפקידים בחיל הרפואה, מנהלי בטיחות וכוח אדם, בעלי מקצועות רפואיים ופרא-רפואיים, מנהלי יחידות במשרדי ממשלה ובשירותי הבריאות העוסקים בקידום בריאות, בטיחות, או בעיצוב והכוונה של מדיניות הקשורה בבריאות הציבור. מטרת ההתמחות הינה להכשיר סוציולוגים שיעסקו במחקר בסיסי, יישומי והערכתי בתחומים החשובים לבריאות הציבור, כולל תהליכים פסיכו-התנהגותיים וחברתיים בבריאות ותחלואה. כמו כן, מסלול התמחות זה מכשיר סוציולוגים שיעסקו בתכנון ובשיפור תוכנית התערבות לרפואה מונעת ובעיצוב מדיניות בתחומים הרלוונטיים לבריאות ולתחלואה.

 דוגמאות לקורסים וסמינריונים הנלמדים במסגרת המגמה לחברה ותרבות:

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תוכנית הלימודים לשנה ספציפית

אתנוגרפיה של זיכרון קולקטיבי, ד"ר ניסים לאון (סמינר)

הקורס משמש שער ראשון לאחת מההמשגות הבולטות בשנים האחרונות בשיח הסוציולוגי: הזיכרון הקולקטיבי. הנלמד בקורס ישמש בידי התלמידים כתשתית לקראת מחקרי עומק אפשריים בעתיד. הקורס מקנה רקע לשורה של סוגיות ושאלות המלוות את הדיון התיאורטי והאמפירי בזיכרון הקולקטיבי: מה בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי; מודרניות וזיכרון קולקטיבי; היסטוריה וזיכרון; המיתוס הפוליטי והמיתולוגיזציה של המציאות; הנצחה ופולחני מדינה; זיכרון שכנגד; נוסטלגיה ורטרו.  

(הצגת חוויות החולי: און ליין ואוף ליין, ד''ר דוד רייר (סמינר

הסמינר מתמקד הן בחווית החולי והן בסיפור של חוויית החולי. הקורס בוחן את החשיבות של נרטיבים של חולי, את אופן ההבניה שלהם, וסוקר סוגים שונים של נרטיבים של חולי. הקורס דן במגוון רחב של חוויות של חולי, כגון מחלות כרוניות, נכות, וחולי נפשי. כמו כן, הוא בוחן צורות ומשמעויות שונות של נארטיבים מקוונים של חולי ושל רפואה.

מגזר שלישי וחברה אזרחית, פרופ' אילנה סילבר (סמינר)

ארגונים ללא כוונת רווח הולכים ומתרבים בארצות רבות עד לכדי היווצרותו של "מגזר שלישי" הצומח ליד ובנבדל ממגזר השוק והמדינה.  מטרתנו בקורס זה היא לסקור את זרמי המחקר האמפירי והדיון התאורטי העיקריים בתחום חדש זה, המושך אליו עניין ציבורי ומחקרי גובר בעשור האחרון, ותוך התייחסות לסוגיות כגון : אפיונים וסוגים שונים של מלכ"רים; הסברים לגידולם הכמותי של  מלכ”רים ואפיונם השונה בארצות שונות; דפוסי פעולה ומימון  של  מלכ"רים ; פילנתרופיה וקרנות; פעילות וולונטארית; זיקתו של המגזר השלישי לזירה הציבורית ולחברה האזרחית במדינות שונות; תקדימים, שורשים, והקשרים היסטוריים קודמים; עלייתם של המלכ"רים הבין-לאומיים.

סוציולוגיה ופוליטיקה של מיניות ופריון, פרופ' לריסה רמניק (סמינר)

הסמינר דן במערך הקשרים החברתיים המורכבים שבין מין, מגדר, פריון ומצב בריאותי בחברות מודרניות, כולל החברה הישראלית. תוכן הקרוס: מין ביולוגי ומערך ההשלכות החברתיות שלו (מגדר) מעצבים תוצרים בריאותיים שונים אצל נשים וגברים דרך מנגנון מורכב של גורמים חברתיים והתנהגותיים. הקורס יבחן סוגיות בריאותיות בין-לאומיות וישראליות, כגון הסיבות לפער בין המינים בתוחלת החיים ומצב בריאותי, חווית החולי והפנייה לשירותי בריאות ע"י נשים וגברים, סוגיות של פריון ותכנון המשפחה בראיה מגדרית.

תמיכה חברתית ובידוד, ד"ר שירה עופר (סמינר)

 ליחסים בין-אישיים תפקיד חשוב בהתפתחותו של הפרט וקביעת מקומן של קבוצות חברתיות שונות במערכת הריבודית. מחקרים רבים מראים כי לסביבה החברתית בה שזור הפרט השפעה על בריאותו, השתלבותו בכוח העבודה, הצלחתו בלימודים, ותחושת הרווחה הכללית שלו. הקורס יתמקד בתופעת התמיכה החברתית והשלכותיה על הפרט והקבוצה, והוא ידון בהיבטיה החיוביים והשליליים כאחד. הנחת היסוד העומדת בבסיס גישה זו הנה שהתנהגות הפרט אינה תוצאה של פעילות אוטונומית או תוצר של אילוצים מבניים, אלא פונקציה של המאפיינים החברתיים של הסביבה בה הפרט פועל. במסגרת הקורס נדון במושגים חשובים אשר נעשו פופולאריים מאד במחקר הסוציולוגי כגון הון חברתי, רשתות חברתיות, שיזור, יחסי חליפין והדדיות. 

תנועות חברתיות וארגונים לשינוי חברתי, פרופ' אורנה ששון-לוי (סמינר)

כל השינויים הדרמטיים של המאה הקודמת  - עליית מדינות הלאום, המהפכה הקומוניסטית, פירוק המדינה הקומוניסטית, פירוק משטר האפרטהייד, הענקת זכות הבחירה לנשים - היו תוצר פעולתן של תנועות חברתיות שנהיו לשחקניות מרכזיות במדינות הלאום המודרניות. הקורס יבחן את הסוגיות המרכזיות בחקר התנועות החברתיות, הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו ויציג את התיאוריות העיקריות בתחום התנועות החברתיות. בין השאר נבחן את התיאוריות המוקדמות של פסיכולוגיה חברתית, תיאוריות ארגוניות של ניהול משאבים, גישת "תנועות חברתיות חדשות", תיאורית מבנה ההזדמנויות הפוליטיות, והתיאוריות הבוחנות את התנועות החברתיות כמייצרות תרבות אלטרנטיבית ומהוות בסיס לכינונן של זהויות קולקטיביות חדשות. בחלקו השני של הקורס, הסטודנטים יחקרו וינתחו תנועות חברתיות על פי בחירתם, ויגישו עבודה סמינריונית שהינה תוצר של מחקר עצמאי. הקורס יאפשר לימוד וניתוח של תנועות ממגוון רחב - תנועות פוליטיות, חברתיות, מעמדיות, מגדריות וכדומה. זאת, תוך שימוש בתיאוריות שנלמדו בקורס, ותוך התייחסות מתמדת למסגרת המדינה ולניתוח החברה האזרחית בתוכן פועלות התנועות השונות. הצגת התנועות השונות בסיום הקורס תאפשר למידה הדדית, השוואה תיאורטית והמשגה של החברה האזרחית בישראל.

תרבות, רגשות וביצוע, פרופ' טובה גמליאל (סמינר מחקרי)

במסגרת סמינר זה תוצגנה גישות תיאורטיות להבנת ה"ביצוע" (performance) והקשר בין מושג דרמטולוגי זה לבין רגשות. ההנחה היא כי רגשות מעוצבים על-ידי התרבות, וכי ה"ביצוע" מהווה מסגרת אנליטית מתאימה לניתוח רגשות בזירה התרבותית. סוגים שונים של קשר חברתי, הכוללים רגשות אינדיווידואליים וקולקטיביים, יוצגו בהתאם לתפיסות פרפורמטיביות-תרבותיות. בין השאלות בהן יעסוק הסמינר: מהו "ביצוע"? מה בין מושג זה לעולם התיאטרון? וכיצד מגדיר ומכיל ה"ביצוע" ביטויים רגשיים?

תרבות, קפיטליזם והון, ד"ר גלית אילון (קורס בחירה)

הקורס בוחן את המשמעות התרבותית של מונחים ועקרונות כלכליים מרכזיים. במסגרת זו, הקורס עוסק בארבע סוגיות מרכזיות. ראשית, הוא בוחן את אתיקת השוק החופשי ומבקש להתחקות אחר האופן שבו רעיונות ניאו-ליברליים של רגולציה-עצמית משפיעים על תפיסת המדינה, הארגון והעצמי. שנית, הוא עוסק במשמעות הרבה המיוחסת לעבודה ולקריירה, לערכים הנשזרים בהן, ולאופן שבו ערכים אלה מעצבים ציפיות ומהלכי חיים. שלישית, הקורס עוסק בהבניה החברתית של כסף וערך, ועומד על משמעותם כעקרונות מארגנים וכמושגי יסוד בהקשרים תרבותיים שונים. לבסוף, הקורס עוסק במושגי ההשקעה והסיכון וסוקר היבטים שונים של תרבות ההשקעות ההמונית שהתפתחה בעשורים האחרונים.

דוגמאות לעבודות תזה שנכתבו במסגרת המגמה לחברה ותרבות

סטודנט/ית: כותרת מנחה שנה
פרידמן איה "חיות חברתיות": מקומה של חיית המחמד בישראל. ד"ר טובה גמליאל 2007
שטרנליב תמרה הבניית זהות דתית בעידן מודרני: ראיונות עומק עם נשים יהודיות אורתודוקסיות בישראל על הממשק בין אינטימיות והלכה. ד"ר שמעון קופר 2007
שיף שרית עמדותיהן של נשים דתיות-לאומיות לגבי פמיניזם ודת. פרופ' אורלי בנימין 2007
הורניק ציפורה "גורמים מעכבים ומקדמים את מידת הזיהוי של מצוקה נפשית בקרב אוכלוסייה המטופלת במדינת ישראל על-ידי רופאים ברפואה ראשונה". פרופ' לריסה רמניק 2007
גוטליב יורי  "סטיריאוטיפים עדתיים בקרב יוצאי חבר המדינות: השוואה לסטיריאוטיפים בחברה הישראלית". ד"ר אורנה ששון- לוי 2007
גוזמן שלמה "תולדות אהרון" אתנוגרפיה וטקסט. ד"ר שמעון קופר 2008
פארתי רועי  "לרפא את פצע ההגירה: לשאלת מסעות הריפוי של יוצאי אתיופיה בישראל". ד"ר שמעון קופר 2008
קנדלשטיין מנחם  "האל שאיכזב? יום הולדת שישים לילדי תקופת תש"ח". ד"ר שמעון קופר 2008
דיזנדרוק ויויאן " ייצוג חווית החולי של חולי סרטן ריאות בקבוצות תמיכה באינטרנט לחולי סרטן ריאות". ד"ר דויד רייר 2009
שמלוב ריטה  "היבטים חברתיים של בריאות וחולי בסל שירותי הבריאות בישראל – ניתוח תוכן איכותי בעתונות הכתובה". ד"ר דויד רייר 2009
שני- טננבאום עומרי "סיפורי חיים: בירור אתרו-סופי". ד"ר שמעון קופר 2009
ספיר אלי  "דרכי ההתמודדות של אנשים עם נכות מולדת ואנשים עם נכות נרכשת בהבדל המגדרי בהתמודדות זו". ד"ר יוסי הראל 2010
טל נילי  "בין אכילה להימנעות – התמודדותם של משתתפים בתוכנית הרזייה עם תביעות חברתיות – סותרות". פרופ' אורלי בנימין 2010
רייפן- מלאכי לימור תפיסת הזוגיות לאחר הנישואין בקרב קבוצות צעירים. ד"ר שירה עופר

2011

 

המגמה לחברה ותרבות

המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 5290002

בניין 213, חדר 420

טלפון: 03-5318378   פקס: 03-7384037

socio.grad@biu.ac.il