English שלחו לחבר

המגמה לפסיכולוגיה חברתית

להרשמה

נכון לשנת תשפב

Graduate Program in Social Psychology                                                  

ראשת המגמה:פרופ' אורלי בנימין

מטרת המגמה

שדה הפסיכולוגיה החברתית עוסק בהתנהגויות, תפיסות ורגשות ברמת היחיד כפי שאלו מעוצבות בתוך הקשרים חברתיים ספציפיים ובכך הוא שואב את מקורותיו התיאורטיים והמחקריים מתחומי הסוציולוגיה והפסיכולוגיה. הלימודים במגמה מקנים לסטודנטים כלים תיאורטיים להבנה, ניתוח ופרשנות של תהליכים חברתיים בהקשרים מגוונים ולזיהוי גורמים מעצבי התנהגות; מיומנויות ניתוח של קשרי הגומלין בין הפרט לקבוצה; והכשרה בפיתוח תובנות לגבי ההתמודדויות החברתיות של הפרט והכוחות המעצבים תהליכים קבוצתיים. לצד הכלים האלה, הלימודים במגמה מקנים לסטודנטים מיומנויות מחקר בסיסיות שיאפשרו להם לבחון שאלות מחקריות מתחומי התעניינותם או עיסוקם המקצועי. חברי סגל המגמה מתמחים בנושאים הבאים: מושג העצמי ורגשות; אתניות וגזע; השפעות פסיכולוגיות-חברתיות של מיקומים מבניים כגון מעמד ומגדר; מגדר במשפחה ובעבודה; תמיכה חברתית; פסיכולוגיה חברתית ואינטרנט; אי בטחון תעסוקתי, חקר סטריאוטיפים, יחסים זוגיים, גבריות וחברות, שינוי עמדות ושכנוע, מנהיגות  ותהליכים תוך-קבוצתיים ויחסים בין-קבוצתיים. מטרת הלימודים במגמה היא העמקת ההיכרות עם הנושאים האמורים כחלק מחיזוק היכולת העצמאית להעמיד תובנות מחקריות ופרקטיות בתחום.

הלימודים במגמה הם בעלי ערך רב לעיסוקים וקריירות במגוון תחומים, בין השאר בתחומים הקשורים למחקרי התנהגות צרכנית ובין-אישית, הדרכה, ניהול, ניהול משאבי אנוש, וכל טווח העבודות היעוציות העוסקות בליווי תהליכים אישיים, בינאישיים וקבוצתיים.  ישנן כיום מספר תוכניות של פיתוח מקצועי בתחומים כאלה (כגון קורסים המכשירים מנחי קבוצות ויועצים בתחום הבין-אישי) הדורשות תואר שני במדעי ההתנהגות כדרישה מקדימה. פסיכולוגיה חברתית מהווה התמחות רלוונטית במיוחד לתוכניות אלו.*

השינויים הרבים בהתפתחות תחום יחסי העבודה בישראל, והעלייה במודעות לגבי נורמות של העסקה ושל טיפוח עובדים, חיזקו מאד את התפיסה כי  מן הראוי להעסיק מנהלים ועובדים, שהנם בעלי רגישויות לתהליכים בין-אישיים, להקשר החברתי בו הם מתקיימים ובמיוחד למשימת שילוב 'האחר' במרחבים ציבוריים. במיוחד מרכזית בהקשר זה עליית הדרישה למגוון בהעסקה או מה שמכונה 'קידום שוויון הזדמנויות ורבגוניות (diversity) בעולם העבודה' (ראו למשל את אתר נציבות שוויון הזדמנויות בתמ"ת). תואר שני במגמה לפסיכולוגיה חברתית, ובמיוחד תזה שנכתבה בגישה זו, יכולה כיום לתרום רבות להכשרתם של עובדים בכירים בטווח רחב של תפקידים. בחיפוש אחר עובדים בעלי יכולת ניהול וכושר ניתוח, מקומות עבודה רבים שואפים לאתר את מי שכתבו עבודות מחקר ותרגלו בכך את רמת העצמאות המחשבתית והיצירתיות הנדרשת להצלחת אירגוניהם.

 קהל היעד

התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון, המעונינים להרחיב את השכלתם בתחום הפסיכולוגיה החברתית, כשלב בהכשרתם המקצועית או לצורכי התפתחותם האישית. *התוכנית לא מאפשרת רישום בפנקס הפסיכולוגים.

מכסת התלמידים המתקבלים בכל שנה תלויה במשאבי ההנחייה וההוראה של המחלקה. לכן, הקבלה למגמה היא סלקטיבית ומצומצמת.

תכנית הלימודים במגמה

מסלול ללא תזה

תכנית הלימודים נמשכת שנה וחצי (3 סמסטרים בלבד!). הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 21:30-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך).

על הסטודנטים לצבור  18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) הכוללים קורסים תאורטיים, קורסים מתודולוגיים, סמינרים, סדנא מעשית וקורסי בחירה בתחום, כדלקמן:

קורס תאורטי מחלקתי

תאוריות סוציולוגיות או אנתרופולוגיה ומודעות (1 ש"ש)

קורסים מתודולוגיים

המעבדה האיכותנית (2 ש"ש)

יישום כלים סטטיסטיים (2 ש"ש)

קורסים במגמה

עצמי, רגשות, חברה (1 ש"ש)

סדנה בפסיכולוגיה חברתית (2 ש"ש)

סמינר (2 ש"ש)

הנחיית קבוצות (2 ש״שׁ)

קורסי בחירה

מהיצע הקורסים במחלקה ובמגמה (4 ש״ש)

סמינר בחירה

מההיצע הסמינרים במחלקה (2 ש״ש)

 לצפייה בידיעון המלא לשנת תשפ"ב 

מסלול עם תזה

תכנית הלימודים נמשכת שנתיים. הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 21:30-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך). מירב הלימודים הפרונטליים מרוכזים בשנה הראשונה ללימודים (למעט קורס בחירה וסדנת תזה המועברים בסמסטר א שנה ב). השנה השנייה ללימודים מוקדשת לכתיבת הצעת המחקר, ביצוע המחקר וכתיבת התזה.

על הסטודנטים לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) הכוללים קורסים תאורטיים קורסים מתודולוגיים, סמינרים וקורסי בחירה בתחום כגון קורס הנחיית קבוצות.

 לצפייה בידיעון המלא לשנת תשפ"ב 

דגשים לגבי תוכנית הלמודים

  1. במסלול ללא תזה, כדי לסיים את חובות השמיעה תוך שנה וחצי יש לקחת מערכת מלאה הכוללת 12 שעות לימוד בשבוע בשלושת הסמסטרים, לא כולל לימודי השלמה (סמסטר א ו-ב בשנה ראשונה, וסמסטר א בשנה שניה).
  2. ניתן לפרוש את התואר על 4 סמסטרים. במקרה כזה, חובה ללמוד בשנה הראשונה 8 שעות שנתיות לפחות, לא כולל לימודי השלמה.
  3. כל שנה יש לקחת את קורסי החובה לאותה שנה.
  4. חובה ללמוד סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  5. תלמידים שחייבים בלימודי השלמה בחוג חייבים לסיים אותם עד סוף סמסטר א' בממוצע של 80 לפחות.

מפגשי מגמה

המגמה לפסיכולוגיה חברתית לעיתים עורכת מספר מפגשים במשך השנה עבור תלמידי המגמה. המפגשים יתקיימו בימי רביעי, שבהם לא יתקיים סמינר מחלקתי. התלמידים מוזמנים לפנות למרצים ביוזמה לקיום מפגשים נוספים סביב סוגיות ספציפיות המבקשות התייחסות. בשל החשיבות שאנו מייחסים לסמינרים ולמפגשים אלו  לא ניתן להרשם לקורסים הניתנים בימי רביעי בין שתיים לארבע.

מלגות

כדאי לדעת:

רבים מתלמידי המגמה זכו בשנים האחרונות במלגות מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

כדאי לברר פרטים לגבי נוהל הגשת בקשה למלגה בוועדת המלגות

דוגמאות לקורסים הניתנים במגמה:

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תכנית הלימודים לשנה ספציפית.

סוגיות בפסיכולוגיה חברתית (קורס חובה)- דר' מיכל פגיס

מטרתו המרכזית של הקורס הינה סקירה מקיפה של סוגיות מחקר עדכניות - תיאורטיות ואמפיריות - בחקר פסיכולוגיה חברתית. סקירה זו תכלול קריאה ודיון ביקורתי במספר תחומי ידע: יחסים פסיכולוגיים-חברתיים בקרב הפרט (עצמי, גוף, רגשות); יחסים בינאישיים (הקשר החברתי ;משיכה בינאישית; קונפורמיות; סטייה) יחסים קבוצתיים ובין קבוצתיים (יחסי כוח; פיקוח חברתי ;אלימות).

מגדר, עבודה ומשפחה (סמינר מחקרי) – פרופ' אורלי בנימין

השינויים שחלים בעולם העבודה ובקשר בינו לבין עולם המשפחה הם מהירים ומרתקים. חשוב להבין את התהליכים הסוציולוגים המתרחשים בקשר בין מגדר עבודה ומשפחה הן כחוקרי החברה והן כמשתתפים פעילים המתמודדים עם עולמות אלה. עד שנות ה- 70 נטו סוציולוגים להתייחס אל עבודה ומשפחה כספירות נפרדות. כניסה מואצת של נשים משכילות לשוק העבודה במשך שלושת העשורים האחרונים היוותה קטליזטור למחקר על הקשר בין עבודה ומשפחה שהתפתח בכיוון חקר השפעת התהליך על נשים, בני-זוגן, מעבידים והחברה בכללותה. הסמינר מציג פרספקטיבה ביקורתית בהקשר זה המכוונת לערעור הנחות מקובלות במיוחד ביחס לדיכוטומיות ההירארכיות פרטי/ציבורי, נשי/גברי, עבודה/אהבה, פרנסה/טיפול, יצור/צריכה.

פסיכולוגיה חברתית של העצמי (סמינר מחקרי)- דר' מיכל פגיס

האופנים בהם פרטים חווים עצמם, פועלים על עצמם ומתחזקים עצמיותם בחיי היומיום שוכנים בבסיס קורס זה. דגש מיוחד יינתן על ההקשר החברתי של כינון מושג העצמי קרי: תהליכי הפקת מושג העצמי ואישיות על ידי תרבויות וארגונים והמו"מ שפרטים מנהלים עם מבנים חברתיים. הנושאים העיקריים שיידונו בקורס הם: תיאוריות מרכזיות בחקר העצמי (דגש מיוחד יינתן על האינטראקציות בין מבנה וסוכן ובין תרבות ואישיות); השיח הפסיכולוגי בחיי היומיום; תרבות ואישיות-גישה השוואתית; אתנוגראפיות של עצמי ושינויי עצמי; ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות.

יחסים זוגיים – פרופ' אורלי בנימין

הקורס מציג פרספקטיבה סוציולוגית על יחסים זוגיים המוגדרים בהקשר זה כיחסים אינטימיים ארוכי טווח. הפרספקטיבה המוצגת מכוונת ליצירת מסגרת תיאורטית הקושרת בין רמת המקרו ורמת המיקרו תוך התמקדות בהירארכיה המגדרית, שיעתוקה ואיתגורה. הקורס מציג מספר נושאים מרכזיים: אינטימיות כאפיון אפשרי של יחסים זוגיים וכציפייה; גלובליזציה, אי-בטחון תעסוקתי וזוגיות, אלימות גברים נגד נשים, רומנטיקה, יחסי כח, מכניזמים של שתיקה והשתקה, משא ומתן ושינוי, זהות מגדרית, גירושים, המעבר להורות, זוגיות חד מינית, גבריות וזוגיות שוויונית. הקורס שואב ממקורות אנגלים ואמריקאים ומעלה את שאלת האפשרות ליישם תובנות מחקריות של מקורות אלו ביחס למציאות הישראלית.

תמיכה חברתית ובידוד – פרופ' שירה עופר

מטרת הקורס הינה להכיר את תופעת התמיכה החברתית, הן ברמת הפרט והן ברמה החברתית, ולעמוד על מורכבויותיה. התלמידים בקורס ילמדו לגבש טענה תיאורטית אודות תמיכה חברתית ולבחון אותה בצורה אמפירית, במסגרת כתיבת עבודת סמינריון. תוכן הקורס: ליחסים בין-אישיים תפקיד חשוב בהתפתחותו של הפרט והצלחתן של קבוצות חברתיות שונות. מחקרים רבים מראים כי לסביבה החברתית בה שזור הפרט השפעה על בריאותו, השתלבותו בכוח העבודה, הצלחתו בלימודים, ותחושת הרווחה הכללית שלו. הקורס יתמקד בתופעת התמיכה החברתית והשלכותיה על הפרט,הקבוצה והחברה כולה, והוא ידון בהיבטיה החיוביים והשליליים כאחד. הנחת היסוד העומדת בבסיס גישה זו הנה שהתנהגות הפרט אינה תוצאה של פעילות אוטונומית או תוצר של אילוצים מבניים, אלה פונקציה פונקציה של המאפיינים החברתיים של הסביבה בה הפרט פועל.במסגרתהקורס נדון במושגים חשובים אשר נעשו פופולאריים מאד במחקר הסוציולוגי כגוןהון חברתי, רשתות חברתיות, שיזור, יחסי חליפין והדדיות. הקורס יכלוליכלול מפגשים פרונטאליים, דיונים בכיתה, ומפגשי הנחייה אישייים.

הנחית קבוצות – דר' סיגל אופנהיים שחר

הקורס יעסוק בחקר תהליכים המתרחשים בקבוצה קטנה. הלמידה בקורס תשלב התנסות חווייתית בדינאמיקה קבוצתית, לימוד תיאורטי של נושאים ומודלים מרכזיים בהבנת קבוצה, וכן תרגול של מיומנויות הנחייה והתנסות בהנחיית עמיתים בקבוצת הלימוד. הקורס מוגבל ל-15 סטודנטים מהמגמה לפסיכולוגיה חברתית.  


רשתות חברתיות וירטואליות - פרופ' דני קפלן

הקורס בוחן יחסי חברותיות בין המרחב הפרטי לציבורי דרך המקרה של רשתות חברתיות וירטואליות.  
חברותיות פועלת במרחב הביניים של ארגונים ומתווכת בין הפרטי לבין הציבורי. סוגיה זו תיבדק דרך תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט, בדגש על רשת הפייסבוק. נבחן את המעברים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי דרך הזיקות שבין חברות בין-אישית, רשתות חברתיות ארגוניות וחברות בקהילה. למרות שבעידן המודרני חברות מקושרת עם המרחב הפרטי סביב אינטימיות, אוטונומיה ובחירה אישית, ניווכח שיש לה גם הקשרים במישור הקבוצתי, הארגוני והציבורי. הדבר עולה ביתר שאת עם המעבר לתקשורת אינטרנטית שמאפשרת לבחון הלכה למעשה כיצד החברותיות החדשה משנה את התפיסות של פרטיות, פומביות וקולקטיביות. מבין המושגים שיבחנו: חברות וחברותיות, רשת חברתית, הון חברתי, יחסי אימון ואינטימיות פומבית. רשימת הקריאה משלבת תיאוריות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות ופוליטיות לחקר חברותית, תוך שילוב בין גישות פוזיטיביסטיות ופנומנולוגיות. במהלך הקורס כל זוג תלמידים יבחר נושא לסקירת ספרות ולניסוח של שאלת מחקר בתחום.


המגמה לפסיכולוגיה חברתית

המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 5290002

בניין 213, חדר 420

טלפון: 03-5318378  פקס:03-7384037

socio.grad@biu.ac.il

תאריך עדכון אחרון : 01/06/2021