English שלחו לחבר

המגמה לחברה ותרבות

להרשמה

נכון לשנת תשפב

M.A. Program in Social and Cultural Studies

ראשת המגמה: פרופ' טובה גמליאל

מגמת תרבות וחברה מספקת לתלמידיה ידע מתקדם בעולם התיאוריה והמחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי. המגמה חושפת את התלמידים למגוון נושאים התופסים מקום בליבת המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי ובונה את המבט האינטלקטואלי והביקורתי הנדרש לעיון ועבודה בשדה המחקר החברתי. כמו כן, המגמה מקנה הכשרה מתודולוגית מתקדמת לפיתוח המיומנות המחקרית הנדרשת בשיטות השונות הנוהגות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. חברי סגל המגמה מתמחים בנושאים מגוונים: הגירה על היבטיה הגופניים והנפשיים; רפואה; פריון והולדה; חילוניות וזהויות חילוניות; זרמים דתיים; אינטרנט ותרבות דיגיטלית; צריכת אומנות ומוסיקה; יחסי חברות וסולידריות; יחסי נתינה ופילנתרופיה; לאומיות והנצחה; מעגל החיים; זקנה ומוות; תרבות ורגשות; תיאטרון, טקסים, וביצועים תרבותיים; יחסים בין-דוריים ואינטרנט; השתתפות אזרחית; אוכלוסיות מיעוטים; תקשורת ותרבות פופולרית; יחסי אמפטיה ועוד. המגמה מעודדת בחירה נושאי מחקר מתוך רפרטואר רחב של סוגיות מקומיות וגלובליות, ויישום שיטות מחקר איכותניות ואנתרופולוגיות.

תכנית הלימודים במגמה

מסלול ללא תזה

תכנית הלימודים נמשכת שנה וחצי (3 סמסטרים בלבד!). הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 21:30-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך).

על הסטודנטים לצבור  18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) הכוללים קורסים תאורטיים, קורסים מתודולוגיים, סמינרים, וקורסי בחירה בתחום.

תלמידי המגמה מחויבים בקורס מתודולוגי אחד (מעבדה איכותנית או כלים סטטיסטיים). כדי לסיים את התואר תוך 3 סמסטרים יש לקחת קורס מתודולוגי נוסף כקורס בחירה.

 לצפייה בידיעון המלא לשנת תשפ"ב 

מסלול עם תזה

תכנית הלימודים נמשכת שנתיים. הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 21:30-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך). מירב הלימודים הפרונטליים מרוכזים בשנה הראשונה ללימודים (למעט קורס בחירה וסדנת תזה המועברים בסמסטר א שנה ב). השנה השנייה ללימודים מוקדשת לכתיבת הצעת המחקר, ביצוע המחקר וכתיבת התזה.

על הסטודנטים לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) הכוללים קורסים תאורטיים, קורסים מתודולוגיים, סמינרים וקורסי בחירה בתחום.

לצפייה בידיעון המלא לשנת תשפ"ב 

דגשים לגבי תוכנית הלמודים:

  1. כדי לסיים את חובות השמיעה תוך שנה וחצי יש לקחת 2 סמינרים בשנה ראשונה, ומערכת מלאה הכוללת 12 שעות לימוד בשבוע בשלושת הסמסטרים, לא כולל לימודי השלמה (סמסטר א ו-ב בשנה ראשונה, וסמסטר א בשנה שניה).
  2. ניתן לפרוש את התואר על 4 סמסטרים. במקרה כזה, חובה ללמוד בשנה הראשונה 8 שעות שנתיות לפחות, לא כולל לימודי השלמה.
  3. כל שנה יש לקחת את קורסי החובה לאותה שנה.
  4. חובה ללמוד לפחות סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  5. תלמידים שחייבים בלימודי השלמה בחוג חייבים לסיים אותם עד סוף שנה א' בממוצע של 80 לפחות.
  6. ייתכנו שינויים בתכנית הלימודים.

 דוגמאות לקורסים וסמינריונים הנלמדים במסגרת המגמה לחברה ותרבות:

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תוכנית הלימודים לשנה ספציפית

תרבויות האוכל:  מעמד, זהות, וחברה , דר' דוד רייר

כמו "שהדג לא רואה את המים", קשה לנו לזהות ולפרש את הכוחות החברתיים-תרבותיים השונים המעצבים את היחסים שלנו עם המזון.   הקורס חושף את השחקנים, המגמות והתהליכים שמשפעים על הייצור, הצריכה וייצוג המזון. לדוגמה: סטאטוס, גלובליזציה, דת, קולוניאליזם, אקטיביזם, תקשורת, עסקים, טכנולוגיה, מסורת, וזיכרון.  קורס זה מלמד כי מזון הוא הרבה יותר מאשר תזונה. זהו גם סמל למעמד חברתי, כלי להביע זהות אישית, אמצעי לשימור הזיכרון ועוד. הקורס נוקט בגישה רב-תרבותית ורב-תחומית, תוך שימוש בסוציולוגיה, באנתרופולוגיה ובהיסטוריה, כדי לחקור כיצד האוכל מעוצב על ידי התרבות והחברה

נתיבים לסולידריות: לקראת אנתרופולוגיה של תיווך, פרופ' טובה גמליאל

תיווך נחשב מאז ומעולם לפונקציה חברתית בין ובתוך חברות, ושימש בהיסטוריה התרבותית בליבת קונפליקטים ומצבים צולבים.  מה בין מחקר תרבות לתיווך בחברות בנות זמננו? כיצד ראוי שתפעל ישות תיווכית לקירוב בין קטבים סמליים ורעיוניים? מה תפקידה ומעמדה של אנתרופולוגית בתהליך התיווכי בסמינר/סדנה נבקש לבחון אתגרים רגשיים וערכיים שמצמיח התהליך ההתנסותי בצד כלים שעשויה להעמיד האנתרופולוגיה הפסיכולוגית לרשות החוקר/ת, הפעם במעמדו/ה כמתווך/ת בין תת קבוצות או קטגוריות תרבותיות במופעיהן היומיומיים, השיחיים או הטקסטואליים.  הסטודנטים/יות בסדנה נחשבים לשותפי מחקר באיסוף חומרים ובחשיבה, ועשויים/ות למלא תפקיד של יועצים/ת כמו גם מראיינים/מרואיינים. המטרה היא להפיק ביחד כלים הראויים למעשה התיווך האנתרופולוגי ולהפיק לקחים ומסקנות.

דת, אמונה ומה שבניהם, דר' שלמה גוזמן

הדת על גילוייה השונים הינה תופעה חוצת תרבויות ואחד מהתחומים הנחקרים במדעי הרוח והחברה. האתנוגרפיה הינה כלי מחקרי רב ערך בפענוח והבנה של פרקטיקות, אמונות ומוסדות דתיים בעזרת בחינת השפעתם על חיי היום יום. במסגרות הקורס נכיר עבודות אתנוגרפיות שנערכו בקהילות דתיות שונות בישראל ובעולם, נבחן בעזרתן תופעות דתיות בהקשרן התרבותי, נתוודע לתיאוריות רלוונטיות ונדון ביחסי הגומלין הדיאלקטיים בין הדת לחברה.

סוציולוגיה של ערך והערכה, פרופ' אורי שוורץ

ערך וערכים מניעים את הפעולה האנושית והחיים החברתיים בכללותם. הערכה היא מאבני-היסוד של הסטרוקטורה החברתית: היא מתקיימת בזירות שונות, החל בפורמליות ביותר (קבלת מועמדים לעבודה, דירוג אוניברסיטאות) וכלה בא-פורמליות ביותר (שיפוט מוסרי או אסתטי של הזולת במפגש בינאישי). היא מעצבת הדרה וחלוקת משאבים חומריים וסמליים (קבלה לעבודה ולימודים, מלגות, שידוך טוב, חלוקת תקציבי פיתוח, תהילת הזוכים בפרסים ובביקורות, שווי שוק). לעתים הערכה מעוגנת בכללים ובמוסדות, ולעתים היא נתונה למשא ומתן באינטראקציה, אבל תמיד היא אתר של דרמה סוציולוגית. הסמינר יבחן הערכה בזירות מגוונות כדי לברר שאלות כגון: באילו טכניקות ומכניזמים משתמשים להערכה, והאם ישנם מכניזמים שונים להערכת בני אדם, סחורות או מוסדות? עד כמה תוצאות ההערכה תלויות בתהליכי הערכה אלו? מתי ההערכה מתארת את המציאות, ומתי היא מייצרת אותה? אילו מגמות שינוי ניכרות בטכניקות הערכה בזירות ממוסדות (קרי בארגונים), מהן סיבותיהן הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות, ומהן השפעותיהן? כיצד משפיעים גורמים לא-אנושיים (והאינטרנט בפרט) על תהליכי הערכה? אילו דברים ניתן להשוות זה לזה, ואילו טכנולוגיות משמשות להשוואת הבלתי-ניתן-להשוואה? ומה הקשר בין הערכה, ערך כלכלי, וערכים?

 

המגמה לחברה ותרבות

המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 5290002

בניין 213, חדר 420

טלפון: 03-5318378   פקס: 03-7384037

socio.grad@biu.ac.il

 

 

 

תאריך עדכון אחרון : 01/06/2021