English שלחו לחבר

לקט ספרים פרי עטם של חברי הסגל

  • ENCOUNTERS AROUND THE TEXT An Ethnography of Judaisms

    מפגשים מסביב לטקסט, אתנוגרפיה של יהדויות

    הוצאה
    פרדס ואוניברסיטת חיפה
    מחברים
    שלמה גוזמן-כרמלי
    שנה
    2020
    תקציר

    אברך חרדי מתווכח בלהט עם חברו על פרשנות דף גמרא.
    _________________________________

    תלמידה בישיבה חילונית מסבירה הלכות בעזרת חוויות משירותה הצבאי.
    ________________________________

    מקובל מעניק לפונה אליו קמע זעיר שעליו כתובים שמות קדושים בתקווה שיסייעו לפונה לפייס את אשתו.
    ________________________________

    אישה דתייה, מספרת סיפורים, מציגה לקהל בהתרגשות פרשנות חדשה ואישית לאגדה תלמודית.
    _______________________________

    חסיד החבר בחסידות מתבדלת חותם על מסמך תקנות, ומאשר בכך את מחויבותו ונאמנותו לקהילתו המתבדלת.

    מה משותף למפגשים הללו? ומה אנו יכולים לומר על יהודים ועל טקסטים דתיים כשאנחנו בוחנים את המפגשים הללו בעת ובעונה אחת? הספר מפגשים מסביב לטקסט, המבוסס על מחקר אתנוגרפי מקיף בחמש זירות של יהדות זמננו, מוביל אותנו במסע מרתק בין מוסדות וקהילות בניסיון להבין את הכמיהה היהודית למילים, לספרים, לטקסטים ולפרשנויות. זירות המחקר נטועות בהקשרים תרבותיים, חברתיים ופוליטיים שונים זה מזה עד מאוד, וממחישות את ריבוי התרבויות היהודיות בישראל. תיאור המפגשים מסביב לטקסט מדגים כיצד הטקסטים הדתיים מפורשים בכל פעם באופן אחר, והופכים למראות המשקפות את ערכי הלומדים ואמונותיהם. עבודת שדה שנעשתה בקהילות ובמפגשים חברתיים של לימוד, תפילה, ריפוי, הופעה וגיבוש קהילתי, שטקסט דתי כתוב היה מעורב בהם, הביאה ליצירת הספר, המתאר כיצד המפגש עם הטקסט יוצר תרבויות יהודיות, וכיצד תרבות יהודית מתקיימת ומתחדשת במפגשים עם טקסטים, פעמים תוך ויכוח אִִתם.
      

    הספר זכה במענק פרס בהט לספרי עיון מקוריים בעברית, במענק מקרן יצחק לייב ורחל גולדברג- קרן קיימת לישראל, ובמענק מקרן מונבז.

  • The Theatrical Spectaculum An Anthropological Theory

    הוצאה
    Palgrave Macmillan
    מחברים
    Tova Gamliel
    שנה
    2020
    תקציר

    This book offers a new mythic perspective on the secret of the allure and survival of a current-archaic institution—the Western theatre—in an era of diverse technological media. Central to the theory is the spectaculum—a stage “world” that mirrors a monotheistic cosmic order.

    Tova Gamliel here not only alerts the reader to the possibility of the spectaculum’s existence, but also illuminates its various structural dimensions: the cosmological, ritual, and sociological. Its cosmo-logical meaning is a Judeo-Christian monotheistic consciousness of non-randomness, an exemplary order of the world that the senses perceive. The ritual meaning denotes the centrality of the spectaculum, as the theatre repeatedly reenacts the mythical and paradigmatic event of Biblical revelation. Its social meaning concerns any charismatic social theory that is anchored in the epitomic structure of social sovereignty—stage and audience—that the Western theatre advances in an era characterized by hypermedia.

  • Inward: Vipassana Meditation and the Embodiment of the Self

    Inward: Vipassana Meditation and the Embodiment of the Self

    הוצאה
    University of Chicago Press
    מחברים
    מיכל פגיס
    שנה
    2019
    תקציר

    החברה המערבית מאופיינת בדגש על רפלקסיביות והתבוננות ״פנימה״ לתוך הנפש. בעוד מירב המחקרים מדגישים את הפאן הדיסקורסיבי של העניין הגובר בעצמי, בספר זה אני פונה לפרקטיקות של שתיקה אשר שמות את הגוף במרכז חקר העצמי תוך התנגדות לשפה ככלי העיקרי לרפלקסיביות. פרקטיקות אלו, אני טוענת, מבוססות על סדר חברתי של ״התבודדות משותפת״ בו יחידים נמצאים ביחד ולחוד בעת ובעונה אחת, ומנסים להתרחק באופן זמני מהמאמץ הכרוך באינטרקציה חברתית יומיומית. הספר מציע מסע אתנוגרפי לתוך פרקטיקה אחת כזו אשר הפכה פופולרית בשנים האחרונות - ויפאסאנה - מדיטציה בודהיסטית אשר עברה אדפטציות לקהל מערבי חילוני ונלמדת במרכזים ברחבי העולם. דרך מעקב אחרי המסע של ויפאסאנה מבורמה למערב, המרחבים החברתיים של מרכזי המדיטציה, חיי היום יום של המתרגלים, וגם נקודות המבט של בני המשפחה שלהם, אני מראה כי המרחב הגופני הפנימי מהווה חלק בלתי נפרד מפרוייקט העצמי המערבי ומדגימה כיצד גם החוויות האישיות ביותר שלנו מעוגנות בעולם חברתי. הספר מרחיב את היריעה לפרקטיקות וריטואלים נוספים כגון צום, דיאטה, ריצה, ריקוד, עישון ואפילו סקס, ומראה כיצד הפניית תשומת הלב לחוויה הגופנית הפכה לכלי דרכו יחידים מנהלים את המעברים בין זהויות שונות במרחב החברתי המורכב אשר מאפיין את חיינו.  

     

     

  • ייעוץ ארגוני מכוון הביטוס: תאוריה ופרקטיקה

    הוצאה
    מאגנס
    מחברים
    ברוך שמעוני
    שנה
    2019
    תקציר

    ספר זה הוא ראשון בשפה העברית שמציע לחוקרים, ליועצים, למורים ולתלמידים מודל תיאורטי ופרקטי לייעוץ ארגוני. המודל נשען על "הייעוץ התהליכי" (Process Consultation) של אדגר שיין והוא מציע לו מסגור מחודש בעל אוריינטציה סוציולוגית. המסגור המחודש, שיוגדר בספר "התערבות ייעוצית מכוונת הביטוס", רואה בחשיבה ובפעולה של יחידים תוצר של הביטוס שמתעצב בתוך יחסי הגומלין בין פרקטיקות פעולה של יחידים למבנים חברתיים כמו תרבות, תפישות רחבות, מטאפורות מארגנות, יחסי כוח וידע פרקטי

     ספר זה הוא גם הזדמנות לקוראים להכיר לראשונה בשפה העברית וכיחידה אחת את ההיסטוריה של שדה הפיתוח הארגוני (Organization Development), את האירועים המרכזיים שעיצבו אותו ואת הדמויות המרכזיות שהעניקו לו את דמותו. הספר סוקר את הספרות שמבקרת את שדה הפיתוח הארגוני כבסיס להצדקת חשיבותה של האוריינטציה הסוציולוגית בביצוע של תהליכיי ייעוץ ארגוני

  • Organization Development and Society: Theory and Practice of Organization Development Consulting

    הוצאה
    Routledge
    מחברים
    Baruch Shimoni
    שנה
    2019
    תקציר

    Organization Development and Society: Theory and Practice of Organization Development Consulting offers a new approach for the practice of organization development (OD). The new approach, a habitus oriented OD (HOOD), sees consultees' thinking and behavior a result of habitus, a cognitive structure developed historically in endless interactions between human behavior and social structures. HOOD has two goals:

    The first goal is to redefine the objectives of individually oriented OD. The focus on habitus and social structure allows individually oriented OD scholars and practitioners to keep their subjective approach, which searches for consultees' inner world. However, this subjectivity searches not only for consultees' psychological but their social dispositions. It views the individual level, the habitus, as a site of social dispositions that from within the individual consultees generate thoughts and behaviors in a way that closely corresponds with the organization's social structure; with power relations and social positions and with accepted metaphors and common language. The HOOD links the concept of habitus to the field of OD and in so doing provides an alternative way to incorporate the individual and the social in OD.

    HOOD's second goal is to re/position OD between organizations and society and thus to produce a consulting practice that is both pragmatic and human. It is pragmatic since incorporation of habitus enables the consultant to liberate consultees' perspectives and behavior from the organization's social and structural hoops and to use these perspectives in processes of change and development. Considering the habitus as central to consulting projects is human since it enables consultants (and consultees) to identify the responsibility for organizational problems (and other phenomena) not only at the level of the individual but also at the level of the organization and the environment outside the organization.

  • מגדר בבסיס: נשים וגברים בשירות הצבאי

    הוצאה
    מכון ון-ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד
    מחברים
    עורכות: אורנה ששון-לוי ועדנה לומסקי-פדר
    שנה
    2018
    תקציר

    מדיניות הצבא בישראל ביחס לנשים השתנתה מאוד בשני העשורים האחרונים והיא מאותגרת מכיוונים שונים. בשנת 2017, למשל, שיעור הנשים שהתנדבו לתפקידי לחימה היה הגבוה ביותר מזה שנים, אולם בה בעת פתיחת תפקידים קרביים בפני נשים וביטול ההפרדות המגדריות בקורסים צבאיים מעוררים התנגדות קשה בתוך הצבא ומחוץ לו. המשטר המגדרי של הצבא אינו עוד מבנה אחיד וקוהרנטי כפי שהיה בעבר. זהו שדה דינמי הפועל בהשפעתם של כוחות מנוגדים והוא משליך לא רק על נשים אלא גם על גברים ועל תפיסות של גבריות בצבא.

    לפיכך, ההנחה ביסודו של הספר היא כי הצבא הוא ארגון הטרוגני שיש בו מופעים שונים של שוויון ואי-שוויון מגדרי בזירות שונות והוא מנהל יחסים רבי פנים עם החברה האזרחית. המאמרים באסופה זו אינם מתייחסים עוד לגברים ולנשים כאל קטגוריות חברתיות אחידות, אלא בוחנים את משמעותו של השירות הצבאי עבור קבוצות שונות המשרתות בתפקידים שונים. הם עוסקים במופעים הגלויים והסמויים של אי-השוויון המגדרי בצבא, בוחנים את המפגש בין מגדר, מעמד, אתניות ודת בארגון הצבאי, ומציגים את האפשרות להתמקח עם הארגון הצבאי ואף להתנגד לו.

    השינויים הארגוניים שחלו בצבא הישראלי והפרספקטיבות התיאורטיות שהתרחבו במרוצת הזמן הביאו להתפתחותו של שדה מחקר תוסס ואינטנסיבי שעניינו צבא ומגדר בישראל. ואולם לראשונה בספר זה, נאספים יחד כותבים בולטים בתחום, חוקרות וחוקרים מתחומי ידע שונים – סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, מדע המדינה, לימודי מגדר, לימודי תרבות, קולנוע וספרות. האסופה פורשת מגוון רחב של מאמרים המאורגנים סביב ארבעה נושאים הבונים את שערי הספר: זהויות צבאיות; המדיניות המגדרית בצבא; היחסים בין צבא למשפחה; והתנגדות למלחמה ולכיבוש בישראל כיום.

    רשימת הכותבים באסופה: שרית עמרם-כץ, תאיר קרזי-פרסלר, חוה ברונפלד-שטיין, דנה גרוסוירט קחטן, אריקה וייס, יגיל לוי, זאב לרר, רעיה מורג, מיטל עירן-יונה, קרן פרידמן-פלג, מירב פרץ, ניצן רותם, רות אבלין-רווה

  • Women Soldiers and Citizenship in Israel: Gendered Encounters with the State

    הוצאה
    New York and London: Routledge
    מחברים
    Lomsky-Feder, Edna and Orna Sasson-Levy
    שנה
    2018
    תקציר

    Women’s military service in Israel presents a compelling case study to explore the meaning of gendered citizenship. The authors argue that women’s mandatory military service during an active ongoing violent conflict, occurring at a formative age, becomes an initiation process into gendered citizenship, where the women learn their marginal place vis-à-vis the state. Based on over 120 interviews and testimonies with young women from varied social backgrounds, the authors ask: How do young women soldiers manage their expectations vis-à-vis the hyper masculine military institution? How do women experience their gendered citizenship as daily embodied and emotional practices in different military roles? How do women soldiers understand and cope with daily sexual harassment? And finally, how do women cope with the gendered silencing mechanisms of the violence of war and occupation, and what can women soldiers know about this violence when they choose to speak out?   

    The book offers a new conceptualization of citizenship as gendered encounters with the state. These encounters can be analyzed through three interrelated concepts: Multi-level contracts; Contrasting gendered experiences; Dis/acknowledging the military’s (external and internal) violence. Applying these three thought-provoking concepts, the authors depict the intricate, non-deterministic relationships between citizenship, military service and multiple gendered experiences.

  • THE NATION AND THE PROMISE OF FRIENDSHIP: Building Solidarity through Sociability

    הוצאה
    Palgrave Macmillan
    מחברים
    דני קפלן
    שנה
    2018
    תקציר

    When strangers meet in social clubs, watch reality television, or interact on Facebook, they contribute to the social glue of mass society—not because they promote civic engagement or democracy, but because they enact the sacred promise of friendship. Where most theories of nationalism focus on issues of collective identity, Kaplan’s novel framework turns attention to compatriots’ experience of solidarity and how it builds on interpersonal ties and performances of public intimacy. Combining critical analyses of contemporary theories of nationalism, civil society, and politics of friendship with in-depth empirical case studies of social club sociability, Kaplan ultimately shows that strangers-turned-friends acquire symbolic, male-centered meaning and generate feelings of national solidarity.

     “As Danny Kaplan shows in this important book, the centrality of sociability and solidarity to the life of modern nations is a crucial dimension in how nations figure in both politics and public life. Moreover, the ways nations figure in personal life shapes both their power and how nationalists mobilize followers.” Craig Calhoun, London School of Economics
    “A vital contribution for those who believe that nationalism and patriotism grow out of the commitments made in interaction…. Kaplan’s detailed analysis of scenes as diverse as Freemasonry, military friendships, and the show Big Brother demonstrate how friendship is a building block for patriotism and communal affiliation.” Gary Alan Fine, Northwestern University, author of Tiny Publics

  • Gendering Israel’s Outsourcing: The Erasure of Employees’ Caring Skills

    הוצאה
    Springer-Palgrave McMillan
    מחברים
    אורלי בנימין
    שנה
    2016
    תקציר

    הספר מתאר את הפרטת השירותים החברתיים בישראל מנקודת מבט של השלכות התהליך על ציבור העובדות והעובדים. במיוחד מתואר התהליך שבו עובדות רבות, בעיסוקים שבהם שהועסקו בעבר נשים כעובדות מדינה, מועסקות כיום העובדות בעמותות ובארגונים פרטיים. בחלק מהמקרים ההפרטה כרוכה בהפרה בוטה של זכויות התעסוקה שלהן. העובדות מעניקות לתושבי מדינת ישראל שירותים מדינתיים, אך תלויות לפרנסתן בגופים המופרטים. הניתוח המוצג בספר מראה כיצד ההפרטה (ומיקור החוץ של השירותים) הובילה לשחיקת מעמדן, לפגיעה בזכויות התעסוקה וביכולת ההתארגנות שלהן ולמחיקת ההכרה במקצועות הטיפול כפרופסיה מקצועית. מכיוון שרוב העובדים במקצועות הטיפול (חינוך, עבודה סוציאלית, סיעוד) הם נשים, יש להפרטה השלכות מגדריות מובהקות בכיוון של נסיגת תהליך הפרופסיונליזציה והחזרת נשים לעבודה חלקית ושעתית בשכר נמוך. המחברת מנתחת לעומק את תופעת ההפרטה ואת השלכותיה על העובדות על סמך ראיונות עם כל אחד מהשחקנים הרלוונטיים לתהליך: עובדות במקצועות הטיפול, מנהלי עמותות המפעילים את השירותים המופרטים, רגולטורים במשרדי ממשלה וברשויות המקומיות, פעילים בארגוני עובדים ופעילות בארגונים פמיניסטיים. מהניתוח עולה כי השחקנים המדינתיים נמנעים מהקשבה לקולן של העובדות ומדאגה לצורכיהן. כך למשל אומר פקיד ממשלתי ששמו ליאון (עמ' 102): "זאת לא המדיניות שלנו לבדוק את הכנסותיהם או תנאי עבודתם של העובדים. ... אנחנו גם לא יודעים איך לבדוק, אנחנו לא טובים בניהול שירותים." פקיד אחר, איציק שמו, אומר (עמ' 126): אני חושב שלא צריך להתעסק בזכויות עובדים ושזכויות עובדים לא צריכות להיות חלק מהשיקולים. כשאתה מזמין קפה במסעדה, לא אכפת לך מתנאי העבודה של המלצר; אתה רוצה כוס קפה טובה וזולה. [...] אני מתרכז באנשים שצריכים טיפול ולא באנשים שנותנים את הטיפול." הספר לא נעצר בתיאור המצב הקיים ובניתוחו, אלא מציע פתרון: חזרה לטיפוח הפרופסיונליזציה במקצועות הטיפול בשני אופנים: (1) הנהגת שקיפות באופן קבלת ההחלטות בדבר תקצוב שירותים חברתיים. משמעותה של שקיפות זו, בין היתר, היא פרסום מודל התקצוב שאושר, פרסום מספר הרגולטורים שתפקידם לפקח על איכות השירות ואיכות תנאי ההעסקה של העובדים ופרסום הליך קביעת תקרת התקצוב. (2) חיזוק הפרופסיה המקצועית של עובדות במקצועות הטיפול, תוך יצירת קואליציה בין בני ברית פוליטיים לרבות ארגוני עובדים, ארגוני נשים ונציגי ממשלה, שתפתח יחדיו מדיניות של קידום פרופסיונליזציה בכלל עיסוקי הטיפול והשירות. מדיניות זו תכלול, בין היתר, קידום גישה להכשרות מקצועיות ובניית סולמות שכר מבוססי הכשרה, ניסיון וותק מקצועי. לצד הפרספקטיבה היישומית, הספר מציג פרספקטיבה תיאורטית המתכתבת עם תחום הסוציולוגיה של הרגשות ועוסק במשמעויות הפוליטיות של התפתחות רגש הטינה וניהולו.

  • יומני זהרה

    יומני זהרה: הזמנה נשית לאנתרופולוגיה

    הוצאה
    פרדס הוצאה לאור
    שנה
    2014
    תקציר

    יומני זוהרה: הזמנה נשית לאנתרופולוגיה, הוא רומן אנתרופולוגי – ז'אנר ספרותי-אקדמי, מקורי וחדשני, המייצג נסיון להשתחרר מהקאנון של כתיבה אקדמית. בדרך זו הוא מגשר בין האנתרופולוגיה לקהל הרחב והופך לספר שיעניין כל אדם חושב.

    זהו סיפור אודות זהרה, אנתרופולוגית ישראלית בעלת שם ממוצא מרוקני, בשנות השמונים של המאה הקודמת, שהלכה לעולמה והותירה אחריה יומנים המתעדים את קורות חייה האישיים והמקצועיים.
    יומנים אלה המונחים בארכיון תל-אביבי (שתמונת הרחוב שלו מופיעה על כריכת הספר), נגאלים על ידי ורדה, דוקטורנטית צעירה ומבריקה לאנתרופולוגיה. ורדה, הדמות המספרת, נשלחת להתחקות אחרי חייה, דמותה ושיטת החשיבה של זהרה, על-ידי דניאל - מו"ל בהוצאת ספרים פרטית. 
    הספר הוא סיפור מסעה התל-אביבי של ורדה אל הארכיון וממנו. היא משוחחת עם עצמה ועם הקורא, מספרת על עבודת הארכיון, על הדמויות הצבעוניות הקבועות והחולפות הנמצאות בו ועל היומנים וצורתם, ומשפיעה מסיפוריה תובנות אנתרופולוגיות, כמו גם על דמות עצמה ועל האנתרופו-אישה, הלא היא זהרה.

    עלילות האהבה במשולש דניאל-זהרה-ורדה הם סיפור המסגרת בתוכו מתנהלים שיחותיה של ורדה על האנתרופולוגיה עם דמויות שונות, ובעיקר עם דניאל ועם עצמה. באופן זה מתלבנות סוגיות באנתרופולוגיה העכשווית ומוצעות פרספקטיבות רעננות על מסע המחקר האנתרופולוגי, תוך כדי שילובם של הערות שוליים מבהירות והפניות לספרות אקדמית ואחרת.

    בספר שישה פרקים. כותרת כל פרק היא מילה אחת, שמחד מציינת שלב במסע המחקר האנתרופולוגי ומאידך צופנת את הפילוסופיה של המחברת, באשר למהי אנתרופולוגיה, איך היא צריכה להיעשות ומדוע יש בה צורך. כל פרק-שם מוטען בפרשנות מסועפת הקושרת את האנתרופולוגיה עם חיי היומיום.

    מהביקורות על הספר: "אני סבור שד"ר גמליאל היא אחת האנתרופולוגיות הישראליות החשובות והמעניינות. היא ניחנה בדמיון סוציולוגי פורה ובחשיבה מקורית מעמיקה". פרופ' עמנואל מרקס, אוניברסיטת תל אביב.