שלחו לחבר

מעורבות אבהית בזירה הביתית ואידאולוגיות של גבריות בחברה הישראלית

סטודנט/ית
אור ענבי
שנה
2019
תואר
PhD
תקציר

רקע תיאורטי
במרכזו של המחקר הנוכחי אני מציב את האבהות בחברה הישראלית. אני מבקש להבין מה מידת המעורבות
האבהית בזירה הביתית, בטיפול בילדים ובמטלות הבית השונות ומהם הגורמים המסבירים את מידת המעורבות
הזאת, אגב התמקדות בקשר שבין מעורבות אבהית לאידאולוגיות של גבריות, חדשה ומסורתית.
האבהות היא תופעה המובנית חברתית; תופעה זו מעוצבת לפי התפיסות המרכזיות באותה החברה בנוגע
לתפקיד הנשים ולתפקיד הגברים בשתי הזירות המרכזיות בחייהם – העבודה והמשפחה. בעבר רווחה בחברות
המערביות התפיסה כי תפקידם הראשון והעיקרי של אבות הוא לפרנס את משפחתם, להיות ה- Breadwinner וכי
התפקיד המרכזי של האימהות לטפל בבית ובמשפחה, להיות ה- Caregiver . בעשורים האחרונים התערערה
דיכוטומיה זו ועלה במידה ניכרת שיעור הנשים הלוקחות חלק בשוק העבודה, וכיום ברוב המשפחות בישראל יש
שני מפרנסים. נוסף על כך, חל שינוי בתפיסה החברתית בנושא תפקיד האב. עם השנים עלתה הציפייה החברתית
מהאבות להגדיל את מידת מעורבותם בביתם, וכן עלתה הציפייה לחלוקה שוויונית יותר של מטלות הטיפול
בילדים ובבית בין בני הזוג.
בד בבד עם מגמות אלה חלו גם התפתחויות באופן שבו נתפסת הגבריות בחברה. בעבר ניצב במרכזה של
הגבריות המסורתית-ההגמונית גבר, לבן, אשר נתפס כאחראי לפרנסת משפחתו, בעל תכונות שונות דוגמת כוח,
אסרטיביות והימנעות מהבעת רגשות. בעשורים האחרונים צמחו דפוסי גבריות אשר נבדלים מדפוסי הגבריות
המסורתיים-ההגמוניים, והמאתגרים אותם. דפוסי גבריות אלה כונו לא אחת "גבריות חדשה", והם נותנים מקום
רב מבעבר לזירה הביתית, ובעיקר לטיפול בילדים. דפוס הגבריות החדשה כולל חיבור רב יותר לרגשות,
לאותנטיות, לצמיחה אישית ועוד.
עם זאת, למרות השינוי הניכר בעמדות החברתיות כלפי מעורבות אבהית בזירה הביתית, אשר זוכה לתמיכה
רחבה גם בקרב אבות, ואף שכיום במרבית המשפחות שני בני הזוג עובדים בשכר מחוץ לביתם ומעורבים בגידול
הילדים, מידת מעורבות האבות בזירה הביתית נותרה מועטה משל בנות זוגם. בספרות קיימים הסברים שונים,
ולא אחת סותרים, בנוגע לגורמים הקשורים למידת המעורבות האבהית בזירה הביתית והמסבירים אותה, וכן
המסבירים את הפער בין עמדותיהם של האבות כלפי מעורבות לבין מעורבותם בפועל.
מטרת המחקר
שמתי לי למטרה במחקר הנוכחי לנסות להבין מהם הגורמים המעצבים את מידת מעורבותם של אבות ישראלים
בביתם, ומהם החסמים העומדים בפני הגדלת המעורבות הן בטיפול בילדים והן במטלות הבית. דגש מיוחד שמתי
במחקר זה על המעגל השלישי, על העמדות הנורמטיביות ועל תפקידן של אידאולוגיות של גבריות בהקשר זה
להסבר מידת מעורבות האבות. בחלק זה של המחקר גם בחנתי את מידת הצלחתו של המשתנה הנפוץ לבחינת
אידאולוגיה של גבריות מסורתית ) MRNS - Male Role Norm Scale ( למתן את הקשר בין העמדות לפרקטיקות
השונות אשר מבוצעות בפועל בזירה הביתית. נוסף על כך, בחנתי את יכולת המיתון של קשר זה באמצעות משתנה
שמודד את מידת ההזדהות עם אידאולוגיה של גבריות חדשה ) NMI - New Masculinity Ideology (; עד כה בחינתו
האמפירית של משתנה זה מועטה, ולא נבחן כלל הקשר שלו למידת מעורבותם של אבות בזירה הביתית.
שיטת המחקר
המחקר מתבסס על סקר מקוון, במרכזו שאלון אותו מילאו 705 גברים ישראלים שעמדו בתנאי הסף למחקר:
יהודים, עובדים, הטרוסקסואלים, שיש להם לפחות ילד ביולוגי אחד שגילו עד שש שנים. בסקר נשאלו הנחקרים
על אודות כמה נושאים מרכזיים: מעורבות אבהית בזירה הביתית אשר נחלקת לשלושה ממדים )פרקטיקות טיפול
יום-יומיות, אחריות הורית, מעורבות רגשית(; מטלות הבית הנחלקות לשני ממדים )מטלות בית יום-יומיות,
מטלות בית מזדמנות(; מידת התמיכה באידאולוגיות גבריות חדשה ומסורתית; התמיכה בעמדות מגדריות
שוויוניות ) Gender Ideology ( והתמיכה במעורבות אבהית בזירה הביתית ( FIA - Father Involvement Attitudes ;)
מאפייני התעסוקה של האבות ושל בנות זוגם; ומאפיינים דמוגרפיים של האבות.
עיקרי הממצאים והמסקנות
ככלל, אפשר להצביע על ארבעה מעגלים אשר מעצבים, כל אחד בנפרד וכולם יחדיו, את מעורבותם של אבות
בזירה הביתית. המעגל הראשון הוא הרמה המוסדית והחקיקה המקדמת שוויון מגדרי, למשל באמצעות הרחבת
חופשת לידה לאבות; המעגל השני הוא הרמה הארגונית, המתייחסת לעד כמה מקומות עבודה מאפשרים לאבות
להגדיל את חלקם בביתם, דוגמת מידת הגמישות המתאפשרת במקום העבודה; המעגל השלישי מתמקד בהשפעות
החברתיות והנורמטיביות, התפיסות המגדריות השכיחות בחברה ואידאולוגיות הגבריות שהאבות דוגלים בה;
והמעגל הרביעי מתמקד ברמה הבין-אישית, בקשר ובהשפעה של יחסי הגומלין בין בני הזוג על האופן בו נחלקים
תפקידי ההורות.
בפרק הממצאים הראשון מצאתי מידה רבה יחסית של הזדהות של אבות ישראלים עם אידאולוגיית גבריות
חדשה. התמיכה באידאולוגיה זו קיימת בקרב קבוצות רבות ומגוונות באוכלוסייה, ואי אפשר לאפיין אידאולוגיה
זו כמזוהה במובהק עם קבוצה זו או אחרת. עוד מצאתי כי האידאולוגיה של גבריות חדשה אינה מנוגדת או סותרת
את האידאולוגיה של גבריות מסורתית, אלא שונה ממנה. אידאולוגיית הגבריות החדשה הינה בעלת עולם תוכן
אחר, רחב יותר, אשר טומן בחובו רכיבים שונים דוגמת השאיפה להוליזם, אותנטיות, מודעות לזכויות היתר של
הגברים וביתיות. כן מצאתי כי עדיין קיימת תמיכה בחברה הישראלית לאידאולוגיה של גבריות מסורתית, אם כי
יש קבוצות שתמיכתן בעמדות אלה מועטה יחסית, דוגמת אבות חילונים ואקדמאים.
בפרק הממצאים השני מצאתי כי מידת המעורבות האבהית בטיפול בילדים היא שונה בשלושת הממדים
שנבחנו: התדירות בה לוקחים האבות חלק בפרקטיקות הטיפול היום-יומיות )דוגמת הבאת הילד בבוקר לגן(
קרובה לזו של האימהות, ואילו בנוגע למטלות הכוללות היענות רגשית לצרכיו של הילד )למשל לחבק הילד/ה או
להגיד לו/ה שאני אוהב אותו/ה( חלקן של האימהות רב הרבה יותר. מידת המעורבות המועטה ביותר של אבות
ישראלים, מבין הממדים שנבחנו במחקר, היא בנוגע למטלות הכוללות אחריות הורית רחבה לזירה הביתית,
דוגמת תכנון יום הולדת לילד או קביעת תור לטיפת חלב.
עוד מצאתי בפרק זה כי בנוגע לשלושת ממדי הטיפול בילדים, מידת יכולתם של המשתנים הדמוגרפיים
להסביר את מידת המעורבות האבהית בטיפול בילדים מועטה. מנגד, יכולת הסבר רבה יותר וחזקה הרבה יותר
נמצאה בנוגע למאפייני התעסוקה של האבות ושל בנות זוגם. יש קשר שלילי בין מספר שעות העבודה של האב לבין
מידת המעורבות שלו בזירה הביתית, ואילו הקשר עם מידת הגמישות בעבודה של האב ועם שעות העבודה של בת
הזוג הינו חיובי – ככל שמידת הגמישות בעבודה המתאפשרת לאב רבה יותר, וככל שבת הזוג עובדת שעות רבות
יותר, עולה מידת מעורבת האב. לצד מאפייני התעסוקה נמצאו קשרים גם לעמדות המגדריות – ככל שתמיכת
האבות במעורבות אבהית בזירה הביתית עולה, כן חלקם בפרקטיקות היום-יומיות ובמטלות האחריות ההורית
גדל. למשתני אידאולוגיית הגבריות נמצאו קשרים מועטים בלבד למידת המעורבות האבהית בטיפול בילדים.
להבדיל מהקשרים המועטים והחלשים של אידאולוגיות הגבריות החדשה ואידאולוגיות הגבריות
המסורתית להסבר מידת המעורבות האבהית בטיפול בילדים, מצאתי כי ביכולתה של אידאולוגיית גבריות חדשה
למתן את הקשר בין העמדות כלפי מעורבות אבהית ובין חלקם של האבות במטלות שכרוכות בהן מעורבות רגשית
ואחריות הורית. עבור גברים אשר מזדהים עם האידאולוגיה של גבריות חדשה, עלייה במידת התמיכה במעורבות
אבהית בזירה הביתית קשורה לעלייה בחלקם של אבות במטלות האחריות ההורית והמעורבות הרגשית, ואילו
בקרב אבות שאינם מזדהים עם אידאולוגיית גבריות חדשה אין קשר בין העמדות הנוגעות למעורבות בזירה
הביתית למידת מעורבותם בפועל. מממצא זה עולה כי הפער אשר נמצא בספרות בין עמדותיהם של האבות למידת
מעורבותם בפועל מצטמצם בקרב גברים חדשים. בנוגע לאידאולוגיית גבריות מסורתית לא נמצאה יכולת מיתון
זו.
בפרק הממצאים השלישי התמקדתי במטלות הבית ומצאתי כי יש מקום להבחין בין מטלות הבית היום-
יומיות, שהן שגרתיות, אינטנסיביות ודורשות השקעה רבה של זמן ואנרגיה, לבין מטלות הבית המזדמנות,
שתדירות ביצוען גמישה. מצאתי כי מטלות הבית היום-יומיות, דוגמת ניקיון הבית וכביסה, מבוצעות על פי רוב
על ידי הנשים, ואילו את מטלות הבית המזדמנות, דוגמת תיקונים קטנים בבית או עבודות בגינה, מבצעים לרוב
הגברים.
ממצא נוסף מראה כי מידת מעורבותם של אבות במטלות הבית היום-יומיות מוסברת באמצעות משתנים
דמוגרפיים שונים – חלקם של אבות אשכנזים במטלות אלה גדול משל אבות ממוצא מזרחי, וחלקם של אבות
חילונים גדול מהחלק של אבות חרדים. עוד נמצא כי מידת מעורבות האבות במטלות היום-יומיות מוסברת על ידי
עמדותיהם המגדריות של האבות: ככל שהתמיכה במעורבות אבהית בזירה הביתית עולה, כן חלקם במטלות
היום-יומיות גדול יותר. יותר מכל אלה, יכולת ההסבר הטובה ביותר למידת מעורבותם של האבות במטלות הבית
היום-יומיות היא של מאפייני התעסוקה; ככל שאבות עובדים שעות רבות יותר וככל שהכנסתם גבוהה יותר, כן
מידת מעורבותם במטלות בית אלה מצטמצמת. עוד מצאתי כי ככל שבנות הזוג עובדות שעות רבות יותר, חלקם
של האבות במטלות הבית היום-יומיות גדל. קשרים אלה כמעט לא נמצאו בנוגע למטלות הבית המזדמנות. בנוסף,
שלא כפי שנמצא עבור המעורבות האבהית בטיפול בילדים, משתני אידאולוגיות הגבריות החדשה והמסורתית
אינם מצליחים להסביר את מידת המעורבות של אבות במטלות הבית היום-יומיות והמזדמנות, ואינם מצליחים
למתן את הקשר בין עמדותיהם של האבות לבין חלקם במטלות הבית השונות.
מן המחקר עולות כמה מסקנות עיקריות – ראשית, המעורבות האבהית בזירה הביתית היא תופעה רבת-
ממדים, ויש לבחון כל אחד מממדיה בנפרד. בחינה זו מאפשרת לחשוף את הבדלים בחלקם של אבות בתחומים
השונים, ובהמשך לכך גם לחשוף את יחסי הכוח השונים המעצבים את מידת מעורבותם של אבות בזירה זו.
מצאתי כי מידת המעורבות של האבות סלקטיבית: אבות ישראלים נוטים להגדיל את חלקם בטיפול בילדים
בפעילויות שכרוכות באינטראקציה עם הילד, דוגמת הקראת סיפור, ולא במטלות שאין בהן פעולת גומלין
מתגמלת, דוגמת סידור הבית בערב. אבות ישראלים גם נוטים לבצע פעילויות שאינן מתנגשות במידה משמעותית
עם זמן העבודה, מטלות אשר מבוצעות בשעות הבוקר, לפני יציאת האבות לעבודה, או בשעות הערב עם חזרתם
מהעבודה, כגון ביצוע מקלחת לילד והשכבתו לישון. מנגד, חלקם של האבות בפעילויות אחר הצהריים, דוגמת
איסוף הילד מהגן והליכה עמו לגן שעשועים, מועט. גם בממד של אחריות הורית עולה כי הם נמנעים מפעילויות
שזולגות אל עבר זמן העבודה, דוגמת הימצאות בקשר עם צוות הגן או קביעת תור לבדיקות רפואיות.
הבדלים אלה במידת מעורבותם של אבות חושפים את יחסי הכוח המגדריים בחברה, אשר באים ליד ביטוי
לא פעם ברמה הבין-אישית, בין בני הזוג. בידיהם של אבות יש כוח שאין בידי בנות זוגם; כוח זה מאפשר להם
לבחור באילו מטלות, באילו שעות וכמה זמן לייחד למטלות הבית ולטיפול בילדים. אבות ישראלים, גם כיום, וגם
אלה הדוגלים בעמדות מגדריות שוויוניות, במרבית המקרים הם עדיין בבחינת ה"עוזר" בזירה הביתית. האבות
מגדילים את חלקם בעיקר במטלות אשר מצד אחד מתגמלות אותם, ומצד שני במטלות שלא פוגעות או שאינן על
חשבון עבודתם.
עוד מסקנה מרכזית אשר עולה מהמחקר הנוכחי היא כי מול הערבוב המושגי אשר קיים לא אחת בספרות
האקדמית בין "הגבר החדש" ל"אב החדש" או "האב המעורב", יש לבצע הבחנה ברורה בין שני המונחים
המרכזיים – "גבריות חדשה" ו"מעורבות אבהית". במחקר זה אני מראה כי מדובר בשתי תופעות שנבדלות זו מזו,
כלומר גברים אשר דוגלים באידאולוגיה של גבריות חדשה אינם בהכרח גם מגלים בפועל מעורבות רבה בביתם.
מנגד, יש אבות שאינם מזדהים עם האידאולוגיה של גבריות חדשה, אך דווקא כן מעורבים בביתם. מעורבות זו
נובעת לא פעם מאילוץ, דוגמת עבודת בת הזוג שעות ארוכות, ומכאן שמידת מעורבותם יכולה לסתור לא אחת את
התפיסות שהם דוגלים בהן.
עיקרי המלצות המחקר – לאור התובנה המרכזית כי עד שלא יתקיים שוויון בין בני הזוג בחלוקת התפקידים
בזירה הביתית לא יוכל לשרור שוויון מגדרי בזירה הציבורית בכלל ובשוק העבודה בפרט, יש לפעול לשינוי בדרך
משולבת ובמעגלים שונים: ) 1 ( ברמה המוסדית, דוגמת שינויי חקיקה, חשוב להנהיג חופשת לידה ארוכה לאבות
בלבד בשיטת Use it or lose it , כלומר חופשת לידה לאבות נוסף על חופשת הלידה לאימהות, ולא במקומה. ) 2 )
בשוק העבודה הישראלי יש לקדם צמצום בשעות העבודה הארוכות, במקביל להרחבה ניכרת של מידת הגמישות
המתאפשרת לעובדים במקומות עבודתם, דוגמת שעות עבודה גמישות ועבודה מהבית. ) 3 ( יש לפעול לקידום
שינויים נורמטיביים בתפיסות ובסטראוטיפים המגדריים החברתיים והזוגיים, תוך הדגשת החשיבות של
מעורבות אבהית בזירה הביתית – חשיבות לילד, חשיבות לאב, חשיבות לבת הזוג, חשיבות לשוק העבודה וחשיבות
לחברה הישראלית בכללותה.
למחקר כמה תרומות מרכזיות. ראשית, זו הפעם הראשונה שמבוצע בישראל מחקר כמותי רחב היקף לבחינת
תופעת המעורבות האבהית בזירה ביתית. שנית, מחקר זה ייחודי בניסיונו ליצור מסגרת תיאורטית ומחקרית אשר
מתמקדת בגברים ובתפיסות גבריות, ולפיכך המחקר מרחיב את חקר תופעת הגבריות החדשה בעולם המערבי
ואת הבנתה. זאת ועוד, ניתוח הממדים השונים של מעורבות אבהית בטיפול בילדים וחלוקת מטלות הבית, לצד
בחינת מידת ההזדהות עם אידאולוגיית גבריות חדשה, מסייעים לקבלת תמונה רחבה, מעמיקה ומקיפה משהייתה
בעבר בנוגע לחסמים הניצבים בפני הגדלת מעורבות האבות בזירה הביתית. לסיום, המסקנות העולות מהמחקר
הנוכחי יכולות לסייע לקובעי מדינות, לשחקנים בשוק העבודה ולגורמים שונים אשר פועלים בחברה אזרחית,
לגבש דרכי פעולה לעידוד מעורבות אבהית, ובכך המחקר הנוכחי יכול לסייע בקידום שוויון מגדרי בחברה
הישראלית.

תאריך עדכון אחרון : 27/01/2020