המגמה לתרבות דיגיטלית

בעשורים האחרונים טכנולוגיות דיגיטליות, מחשוב ואינטרנט משחקים תפקיד מכריע בעיצובם מחדש של מושאי המחקר הקלאסיים של הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה. אנו עדים לשינויים מבניים הנוגעים לצורות ארגון חברתי, מנגנוני שליטה, ידע והייררכיות חברתיות. שינויים אלו משפיעים על תהליכים קריטיים של שעתוק ושינוי חברתי ותרבותי. העולם הדיגיטלי מרחיב את הרפרטוארים התרבותיים של פעולה פוליטית-חברתית (כמחאה, תעמולה וטרור); קבלת החלטות של יחידים, מדינות וארגונים בשלל תחומים מואצלת לאלגוריתמים מנבאים; ידע מומחים (רפואי ומשפטי למשל) מונגש לציבור הרחב; ענפים כלכליים מתארגנים מחדש במרחב האינטרנטי סביב דפוסים חדשים של ייצור, שיווק, וצריכה המבוזרים באמצעות כלים כעבודת פלטפורמות, קוד פתוח, ומיקור ומימון-המונים; בחירת בני-זוג ומיון והשמת מועמדים לעבודה נעשים בסיוע אלגוריתמים; יחסים חברתיים וניהול רושם מנוהלים במרחבים מקוונים בתייווכם של אובייקטים דיגיטליים; ובימי המגיפה, החיים החברתיים בכללותם עברו לתיווך דיגיטלי כדוגמת הזום.

שינויים אלו משפיעים לא רק על המבנה החברתי, אלא גם על התרבות: טכנולוגיות מעצבות את הבנתנו את עצמנו ואת העולם. באתרי רשתות חברתיות נוצר עולם חדש של חוויות, זהויות וקשרים בין-אישיים, עם רפרטוארים לשוניים וסמליים חדשים. באינטרנט מתעצבת תרבות דיגיטלית חדשה של רומנטיקה ואינטימיות בין אנשים קרובים ובין זרים, ונפתחות זירות חדשות להצגת-העצמי, ולעיצוב הזיכרון הפרטי והקולקטיבי.

הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, המדעים האמונים מאז כינונם על המפגש שבין קהילה, חיים מודרנים וטכנולוגיה, ניצבות בחוד החנית של המאמץ לבחינת השינויים הנוגעים לתרבות דיגיטלית, הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו, ובכלל זה שינויים בתפישת העצמי וברמה הפנומנולוגית.

הלימודים במגמה לתרבות דיגיטלית יקנו הבנת עומק של סוגיות אלו, תוך רכישת כלים מתודולוגיים ויישומיים לחקר החברה הדיגיטלית וכלים תיאורטיים להבנת ההשלכות התרבותיות והחברתיות של תהליכי דיגיטליזציה, אלגוריתמים, ובחירות עיצוב ביישומים ואתרים.

קהלי יעד

הלימודים במגמה רלוונטיים לכל מי שמבקשים להבין טוב יותר את המציאות המשתנה שבה אנו חיים. המגמה מתאימה במיוחד לבוגרות ובוגרי תואר ראשון במדעי החברה והרוח, המבקשים לחקור את החברה והתרבות הדיגיטלית; וכן לעובדות ועובדי היי-טק המבקשים לשכלל את היכרותם עם הממדים וההשלכות התרבותיים והחברתיים של עבודתם.

המעבדה לתרבות דיגיטלית

בלב הלימודים במגמה ניצבת "המעבדה לתרבות דיגיטלית", שהיא זירה למחקר, לימוד ודיון משותף. במפגשי המעבדה ניפגש כקבוצה; נתנסה בעבודה מחקרית, נציג את עבודתנו ונתנסה במתן משוב; נרכוש כלים מתודולוגיים ותיאורטיים, נדון במחקרים חדשים, סוגיות בוערות, ואתגרים אתיים; ונשמע חוקרות וחוקרים מובילים מהארץ והעולם מציגים את עבודתם העדכנית.

תכנית הלימודים במגמה

מסלול ללא תזה (מסלול ב)

התוכנית נמשכת שנה וחצי (3 סמסטרים בלבד). הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 20:00-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך).

במסגרת התכנית יש לצבור 18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) הכוללות את המעבדה לתרבות דיגיטלית, קורסים תאורטיים ומתודולוגיים, שני סמינרים, וקורסי בחירה בתחום כפי שמפורט בטבלה בהמשך.

מסלול עם תזה (מסלול א)

תכנית הלימודים נמשכת שנתיים. הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 20:00-14:00 וביום שישי בין השעות 14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך). מירב הלימודים הפרונטליים מרוכזים בשנה הראשונה ללימודים, ואילו השנה השנייה מוקדשת בעיקרה לכתיבת הצעת המחקר, ביצוע המחקר וכתיבת התזה. בלימודים במסלול יש לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) הכוללות את המעבדה לתרבות דיגיטלית, סדנת תזה, קורסים תאורטיים ומתודולוגיים, סמינר, וקורסי בחירה בתחום כפי שמפורט בטבלה בהמשך.

 

תכנית הלימודים במגמת תרבות דיגיטלית (במסלול א' עם תזה או במסלול ב' ללא תזה)

 

קטגוריה

שם הקורס

היקף שעות

סדנאות ומעבדות

המעבדה לתרבות דיגיטלית
 

סדנת תזה

4 ש"ש במסלול א'
2 ש"ש במסלול ב'

1 ש"ש, רק במסלול א'

 

קורס תאורטי מחלקתי

סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות או אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

1 ש"ש

קורסים מתודולוגים

המעבדה האיכותנית + יישום כלים סטטיסטיים בחשיבה הסוציולוגית

4 ש"ש

סמינרים בחירה

מהיצע הסמינרים במגמה ובמחלקה

2 ש"ש  במסלול א'
4 ש"ש במסלול ב'

קורסי בחירה

מהיצע הקורסים  במגמה ובמחלקה

2 ש״שׁ במסלול א'
7 ש״שׁ במסלול ב'

 

דגשים לגבי תוכנית הלמודים

  1. במסלול ללא תזה, כדי לסיים את חובות השמיעה תוך שנה וחצי יש לקחת מערכת מלאה הכוללת 12 שעות לימוד בשבוע בשלושת הסמסטרים, לא כולל לימודי השלמה (סמסטר א ו-ב בשנה ראשונה, וסמסטר א בשנה שניה).
  2. ניתן לפרוש את הקורסים על 4 סמסטרים. במקרה כזה, חובה ללמוד בשנה הראשונה 8 שעות שנתיות לפחות, לא כולל לימודי השלמה.
  3. כל שנה יש לקחת את קורסי החובה לאותה שנה.
  4. חובה ללמוד סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  5. מי שחוייבו בלימודי השלמה - יש לסיים אותם עד סוף סמסטר א' בממוצע של 80 לפחות.

 

מלגות

כדאי לדעת: רבים מתלמידי המחלקה זכו בשנים האחרונות במלגות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. פרטים לגבי נוהל הגשת בקשה למלגה בוועדת המלגות. 

דוגמאות לקורסים הניתנים במגמה:

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תכנית הלימודים לשנה ספציפית.

רשתות חברתיות וירטואליות - פרופ' דני קפלן

הקורס בוחן יחסי חברותיות בין המרחב הפרטי לציבורי דרך המקרה של רשתות חברתיות וירטואליות.  
חברותיות פועלת במרחב הביניים של ארגונים ומתווכת בין הפרטי לבין הציבורי. סוגיה זו תיבדק דרך תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט, בדגש על רשת הפייסבוק. נבחן את המעברים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי דרך הזיקות שבין חברות בין-אישית, רשתות חברתיות ארגוניות וחברות בקהילה. למרות שבעידן המודרני חברות מקושרת עם המרחב הפרטי סביב אינטימיות, אוטונומיה ובחירה אישית, ניווכח שיש לה גם הקשרים במישור הקבוצתי, הארגוני והציבורי. הדבר עולה ביתר שאת עם המעבר לתקשורת אינטרנטית שמאפשרת לבחון הלכה למעשה כיצד החברותיות החדשה משנה את התפיסות של פרטיות, פומביות וקולקטיביות. מבין המושגים שיבחנו: חברות וחברותיות, רשת חברתית, הון חברתי, יחסי אמון ואינטימיות פומבית. רשימת הקריאה משלבת תיאוריות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות ופוליטיות לחקר חברותית, תוך שילוב בין גישות פוזיטיביסטיות ופנומנולוגיות. במהלך הקורס כל זוג תלמידים יבחר נושא לסקירת ספרות ולניסוח של שאלת מחקר בתחום.

לחשוב על החברה בעידן הדיגיטלי – פרופ' אורי שורץ

תהליכי דיגיטליזציה משנים את העולם החברתי באופנים מהותיים, המאלצים אותנו לחשוב מחדש על אבני היסוד של החיים החברתיים ועל מושגי יסוד בתיאוריה הסוציולוגית. בקורס נבחן כיצד מושגי יסוד כמו סיטואציה, העצמי, כח, הון חברתי, רשתות חברתיות ועבודה משתנים בעידן הדיגיטלי, מוגדרים מחדש, ומקבלים משמעות חדשה. כמו כן נדון בהשפעת הדיגיטליזציה על הידע האנושי, במשמעות החברתית של השינויים הללו, ובדרכים להמשיגה.

 סוציולוגיה דיגיטלית – פרופ' אורי שורץ 

טכנולוגיות דיגיטליות משחקות תפקיד חשוב יותר ויותר בספירות מגוונות של החיים החברתיים, מהמקרו ועד המיקרו, מהפוליטיקה ועד הרומנטיקה. בעקבות המעבר לרשת והאימוץ של כלים דיגיטליים מתעצבות מחדש פרקטיקות חברתיות מגוונות: הצגת העצמי, הצרכנות, ניהולם של קשרים חברתיים, מחאה, מומחיות, שיטור, בריאות, פיננסים, מיניות, עבודה, זיכרון, ועוד. כתוצאה מכך משתנות גם סטרוקטורות חברתיות ותרבותיות: הרגלים, נורמות וציפיות, יחסי-כח, מבנים כלכליים, תפישות מוסריות, הייררכיות, רגשות, ועולמות משמעות. הקורס הוא קורס מבואי, המציע "ארוחת טעימות" מהספרות העדכנית ביותר, הדגמות מגוונות לאופנים שבהם ארגז הכלים הסוציולוגי יכול לסייע לנו להבין טוב יותר את החברה הדיגיטלית.

אינטרנט ומומחיות – ד"ר דוד רייר

במהלך הדור האחרון, רשת האינטרנט הביאה לשינוי חברתי עולמי מאסיבי, כולל הגדרה מחדש של ידע ומומחיות מההיררכיה קלאסית  [top-down]  שבין ההדיוט למומחה למודל "שטוח" יותר, שבו סמכות ומומחיות נמצאות בתפוצה רחבה יותר. קורס זה בוחן תהליכים אלו בשני שדות שונים: 1) טיפול, מחקר ומדיניות בתחומי הבריאות והרפואה, ו-2) בתחום התקשורת.  המיקוד שלנו בקורס הוא מקיף:  נחקור את היסודות של "קו הבסיס" [baseline] שלפני עידן האינטרנט בסמכות ביו-רפואית ומקצועית והפצת מידע באמצעות התקשורת המסורתית;  ואז נאתר את האינטרנט כאחד ממכלול של סוכני שנוי בתחום הידע והמומחיות.  נמפה גם שינויים חברתיים טרום עידן האינטרנט כגון תנועות חברתיות של שנות ה-60 (כמו פמיניזם וצרכנות), וייצור “grassroots” של ידע רפואי )למשל על-ידי פעילי HIV /איידס). על בסיס זה נוכל להעריך את השינויים הדרמטיים שחוללה תרבות האינטרנט יחס להפצה של ידע ומומחיות.

אינטרנט ובריאות – ד"ר דוד רייר

הגישה לטכנולוגיות מקוונות חדשות מתרחבת במהירות רבה יותר מיכולתה של החברה להבין במלואן את ההשלכות. בין השאר, שינויים אלו תורמים להגדרה מחדש של האופן בו אזרחים חווים בעיות בריאות בחברה. המטרה העיקרית של הסמינר היא להבין כיצד האינטרנט מעצב מחדש היבטים מרכזיים של בריאות ורפואה, במיוחד מנקודת המבט של האזרח/המטופל. סמינר זה יספק לסטודנטים את הכלים להבין כיצד הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות הללו:  1) משפיעות על חווית המחלה של המטופל; 2) מעצבות מחדש את יחסיו עם המערכת הבריאות; 3) מאפשרות צורות חדשות של אקטיביזם וייצור ידע על ידי אזרחים/מטופלים; 4) והובילו לכך שתפקיד המטופל התפתח מ"ePatient" ל"mPatient", ובכך גם תרמו להגברת המעקב והמעקב העצמי [surveillance and self-surveillance].

 

תאריך עדכון אחרון : 12/05/2022