המגמה לתרבות דיגיטלית

להרשמה

למה ללמוד במגמה לתרבות דיגיטלית אצלנו?

התוכנית לתואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה במגמת תרבות דיגיטלית מקנה כלים להבין, לחקור ולבקר את המציאות המשתנה שבה אנו חיים, שבה טכנולוגיות דיגיטליות - מבינה מלאכותית ועד אתרי רשתות חברתיות - מעצבות מחדש את החברה והתרבות. הבנה זו חיונית למחקר של החברה בזמננו וחשובה גם לנשות ואנשי הייטק המבקשים להבין את ההשלכות החברתיות של עיסוקם, ולעובדים ועובדות בארגונים מגוונים הנדרשים להתאים למציאות המשתנה. הקורסים במגמה בוחנים דפוסים של ארגון חברתי, קשרים בין אישיים ואינטימיות, כח ומשילות, ידע ומומחיות, כלכלה, בריאות, פנאי, זהות והצגת העצמי, סולידריות, זיכרון אישי וקולקטיבי, פוליטיקה ואקטיביזם בעידן הדיגיטלי. הלימודים במגמה מאורגנים סביב קהילת מעבדה המאפשרת להתנסות במחקר וללמוד בזמן אמת על המחקרים העדכניים ביותר. הצטיינות במגמה מאפשרת הגשת מועמדות להמשך לימודים לקראת תואר שלישי.

 

המעבדה לתרבות דיגיטלית

בלב הלימודים במגמה ניצבת "המעבדה לתרבות דיגיטלית", שהיא זירה למחקר, לימוד ודיון משותף. במפגשי המעבדה נתנסה בעבודה מחקרית, נרכוש כלים מתודולוגיים ותיאורטיים, נערוך דיונים על מחקרים חדשים, סוגיות בוערות ואתגרים אתיים בתחום, ונשמע חוקרות וחוקרים מובילים מהארץ והעולם אשר יציגו את עבודתם העדכנית במסגרת המעבדה.

 

דוגמאות לקורסים הניתנים במגמה

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תכנית הלימודים לשנה ספציפית.

סוציולוגיה דיגיטלית – פרופ' אורי שורץ 

טכנולוגיות דיגיטליות משחקות תפקיד חשוב יותר ויותר בספירות מגוונות של החיים החברתיים, מהמקרו ועד המיקרו, מהפוליטיקה ועד הרומנטיקה. בעקבות המעבר לרשת והאימוץ של כלים דיגיטליים מתעצבות מחדש פרקטיקות חברתיות מגוונות: הצגת העצמי, הצרכנות, ניהולם של קשרים חברתיים, מחאה, מומחיות, שיטור, בריאות, פיננסים, מיניות, עבודה, זיכרון ועוד. כתוצאה מכך משתנים גם מבנים חברתיים ותרבותיים: הרגלים, נורמות וציפיות, יחסי-כח, מבנים כלכליים, תפישות מוסריות, הייררכיות, רגשות, ועולמות משמעות. הקורס הוא קורס מבואי, המציע "ארוחת טעימות" מהספרות העדכנית ביותר והדגמות מגוונות לאופנים שבהם ארגז הכלים הסוציולוגי יכול לסייע לנו להבין טוב יותר את החברה הדיגיטלית.

רשתות חברתיות וירטואליות - פרופ' דני קפלן

הקורס בוחן יחסי חברותיות בין המרחב הפרטי לציבורי דרך המקרה של רשתות חברתיות וירטואליות. חברותיות פועלת במרחב הביניים של ארגונים ומתווכת בין הפרטי לבין הציבורי. סוגיה זו תיבדק דרך תופעת הרשתות החברתיות באינטרנט, בדגש על רשת הפייסבוק. נבחן את המעברים בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי דרך הזיקות שבין חברות בין-אישית, רשתות חברתיות ארגוניות וחברות בקהילה. למרות שבעידן המודרני חברות מקושרת עם המרחב הפרטי סביב אינטימיות, אוטונומיה ובחירה אישית, ניווכח שיש לה גם הקשרים במישור הקבוצתי, הארגוני והציבורי. הדבר עולה ביתר שאת עם המעבר לתקשורת אינטרנטית שמאפשרת לבחון הלכה למעשה כיצד החברותיות החדשה משנה תפיסות של פרטיות, פומביות וקולקטיביות. מבין המושגים שיבחנו: חברות וחברותיות, רשת חברתית, הון חברתי, יחסי אמון ואינטימיות פומבית. רשימת הקריאה משלבת תיאוריות סוציולוגיות, אנתרופולוגיות ופוליטיות לחקר חברותית, תוך שילוב בין גישות פוזיטיביסטיות ופנומנולוגיות.

לחשוב על החברה בעידן הדיגיטלי – פרופ' אורי שורץ

תהליכי דיגיטליזציה משנים את העולם החברתי באופנים מהותיים, המאלצים אותנו לחשוב מחדש על אבני היסוד של החיים החברתיים ועל מושגי יסוד בתיאוריה הסוציולוגית. בקורס נבחן כיצד מושגי יסוד כמו סיטואציה, העצמי, כח, הון חברתי, רשתות חברתיות ועבודה משתנים בעידן הדיגיטלי, מוגדרים מחדש, ומקבלים משמעות חדשה. כמו כן נדון בהשפעת הדיגיטליזציה על הידע האנושי, במשמעות החברתית של השינויים הללו, ובדרכים להמשיגה.

אינטרנט ומומחיות – ד"ר דוד רייר

במהלך הדור האחרון, רשת האינטרנט הביאה לשינוי חברתי עולמי מאסיבי, כולל הגדרה מחדש של ידע ומומחיות מההיררכיה קלאסית  [top-down]  שבין ההדיוט למומחה למודל "שטוח" יותר, שבו סמכות ומומחיות נמצאות בתפוצה רחבה יותר. קורס זה בוחן תהליכים אלו בשני שדות שונים: 1) טיפול, מחקר ומדיניות בתחומי הבריאות והרפואה, ו-2) בתחום התקשורת.  המיקוד שלנו בקורס הוא מקיף:  נחקור את היסודות של "קו הבסיס" [baseline] שלפני עידן האינטרנט בסמכות ביו-רפואית ומקצועית והפצת מידע באמצעות התקשורת המסורתית;  בהמשך  נתאר את האינטרנט כאחד ממכלול של סוכני שנוי בתחום הידע והמומחיות.  נמפה גם שינויים חברתיים טרום עידן האינטרנט כגון תנועות חברתיות של שנות ה-60 (כמו פמיניזם וצרכנות), וייצור “grassroots” של ידע רפואי (למשל על-ידי פעילי HIV /איידס). על בסיס זה נוכל להעריך את השינויים הדרמטיים שחוללה תרבות האינטרנט ביחס להפצה של ידע ומומחיות.

אינטרנט ובריאות – ד"ר דוד רייר

הגישה לטכנולוגיות מקוונות חדשות מתרחבת במהירות רבה יותר מיכולתה של החברה להבין במלואן את ההשלכות. בין השאר, שינויים אלו תורמים להגדרה מחדש של האופן בו אזרחים חווים בעיות בריאות בחברה. המטרה העיקרית של הסמינר היא להבין כיצד האינטרנט מעצב מחדש היבטים מרכזיים של בריאות ורפואה, במיוחד מנקודת המבט של האזרח/המטופל. סמינר זה יספק לסטודנטים את הכלים להבין כיצד הטכנולוגיות הדיגיטליות החדשות הללו:  1) משפיעות על חווית המחלה של המטופל; 2) מעצבות מחדש את יחסיו עם מערכת הבריאות; 3) מאפשרות צורות חדשות של אקטיביזם וייצור ידע על ידי אזרחים/מטופלים; 4) והובילו לכך שתפקיד המטופל התפתח מ- "ePatient" ל- "mPatient", ובכך גם תרמו להגברת המעקב הכללי והמעקב העצמי [surveillance and self-surveillance].

 

תכנית הלימודים במגמה

מסלול ללא תזה (מסלול ב)

הלימודים במגמה נפרשים על שנה וחצי, שלושה סמסטרים בלבד! ימי הלימוד מרוכזים ביום רביעי בין השעות 19:30-14:00 וביום שישי בין השעות  13:30-08:00 (למעט קורסי השלמה לאלה הנדרשים לכך). הלימודים היברידיים בשנת הלימודים הראשונה: ימי רביעי בקמפוס, ימי שישי בזום.

בלימודים במסלול יש לצבור 18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) הכוללות את המעבדה לתרבות דיגיטלית, קורסים תאורטיים ומתודולוגיים, שני סמינרים, וקורסי בחירה בתחום.

מסלול עם תזה (מסלול א)

תכנית הלימודים נמשכת שנתיים. הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 20:00-14:00 וביום שישי בין השעות 14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך). מירב הלימודים הפרונטליים מרוכזים בשנה הראשונה ללימודים, ואילו השנה השנייה מוקדשת בעיקרה לכתיבת הצעת המחקר, ביצוע המחקר וכתיבת התזה. בלימודים במסלול יש לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) הכוללות את המעבדה לתרבות דיגיטלית, סדנת תזה, קורסים תאורטיים ומתודולוגיים, סמינר, וקורסי בחירה בתחום.

דגשים לגבי תוכנית הלמודים

  1. במסלול ללא תזה, כדי לסיים את חובות השמיעה תוך שנה וחצי יש לקחת מערכת מלאה הכוללת 12 שעות לימוד בשבוע בשלושת הסמסטרים, לא כולל לימודי השלמה (סמסטר א ו-ב בשנה ראשונה, וסמסטר א בשנה שניה).
  2. ניתן לפרוש את הקורסים על 4 סמסטרים. במקרה כזה, חובה ללמוד בשנה הראשונה 8 שעות שנתיות לפחות, לא כולל לימודי השלמה.
  3. בכל שנה יש לקחת את קורסי החובה לאותה שנה.
  4. חובה ללמוד סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  5. מי שחוייבו בלימודי השלמה - יש לסיים אותם עד סוף סמסטר א' בממוצע של 76 לפחות.

מלגות

כדאי לדעת: רבים מתלמידי המחלקה זכו בשנים האחרונות במלגות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. פרטים לגבי נוהל הגשת בקשה למלגה בוועדת המלגות.