המגמה לחברה ותרבות

להרשמה

M.A. Program in Social and Cultural Studies

מגמת חברה ותרבות שבתוכנית לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה מספקת לתלמידות ולתלמידים ידע מתקדם בעולם התיאוריה והמחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי. המגמה חושפת את התלמידים למגוון נושאים התופסים מקום בליבת המחקר הסוציולוגי והאנתרופולוגי ובונה את המבט האינטלקטואלי והביקורתי הנדרש לעיון ועבודה בשדה המחקר החברתי. כמו כן, המגמה מקנה הכשרה מתודולוגית מתקדמת לפיתוח המיומנות המחקרית הנדרשת בשיטות השונות הנוהגות בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה. חברות וחברי סגל המגמה מתמחים בנושאים מגוונים: הגירה על היבטיה הגופניים והנפשיים; רפואה; פריון והולדה; חילוניות וזהויות חילוניות; זרמים דתיים; אינטרנט ותרבות דיגיטלית; צריכת אומנות ומוסיקה; יחסי חברות וסולידריות; מעגל החיים; זקנה ומוות; תרבות ורגשות; תיאטרון, טקסים, וביצועים תרבותיים; תקשורת ותרבות פופולרית; יחסי אמפטיה ועוד. המגמה מעודדת בחירה בנושאי מחקר מתוך רפרטואר רחב של סוגיות מקומיות וגלובליות.

המגמה שמה דגש על מחקר איכותני ובמיוחד על עבודות אתנוגרפיות, כלומר, על מחקרים העושים שימוש בתצפיות משתתפות. סטודנטיות וסטודנטים המבקשים לערוך עבודת שדה, להתנסות, לחוות, ולהתערות בחיי הא.נשים והקהילות המסקרנות אותן.ם ימצאו במגמה בית מקצועי חם.

 

הלימודים במגמה

מסלול ללא תזה (מסלול ב)

תכנית הלימודים נמשכת שנה וחצי עד שנתיים - 3 או 4 סמסטרים (בשל אופי הלימודים ופריסת הקורסים במגמת חברה ותרבות לא נוכל להתחייב לסיום הלימודים במגמה זו של בשלושה סמסטרים בלבד וייתכן שיידרש סמסטר רביעי להשלמת התואר). הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 20:00-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך).

במסגרת התכנית יש לצבור 18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) הכוללות קורסים תאורטיים, קורסים מתודולוגיים, סמינרים, וקורסי בחירה בתחום.

הלימודים במגמה מחייבים השתתפות בקורס מתודולוגי אחד (מעבדה איכותנית או כלים סטטיסטיים). כדי לסיים את התואר תוך 3 סמסטרים יש לקחת קורס מתודולוגי נוסף כקורס בחירה.

מסלול עם תזה (מסלול א)

תכנית הלימודים נמשכת שנתיים. הלימודים הפרונטליים לתואר מרוכזים ביום רביעי בין השעות 20:00-14:00 וביום שישי בין השעות  14:00-08:00 (פרט לקורסי השלמה לאלה הנדרשים בכך). מירב הלימודים הפרונטליים מרוכזים בשנה הראשונה ללימודים (למעט קורס בחירה וסדנת תזה המועברים בסמסטר א שנה ב). השנה השנייה ללימודים מוקדשת לכתיבת הצעת המחקר, ביצוע המחקר וכתיבת התזה.

במסגרת המסלול יש לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) הכוללות קורסים תאורטיים, קורסים מתודולוגיים, סמינרים וקורסי בחירה בתחום.

דרישות הלימודים במגמה לחברה ותרבות** (מסלול א' או ב')

קטגוריה

שם הקורס

היקף שעות

קורס תיאורטי מחלקתי

סוגיות נבחרות בתיאוריות סוציולוגיות או אנתרופולוגיה ומודעות: שדות החיים של תיאוריית התרבות

1 ש"ש

קורסים מתודולוגים

 המעבדה האיכותנית או ישום כלים סטטיסטיים בחשיבה הסוציולוגית (2 ש"ש)

2 ש"ש

קורסים במגמה

 סמינר מגמה

2 ש"ש

סמינרים בחירה

מהיצע הקורסים בתוכנית הלימודים לתואר שני במחלקה

2 ש"ש  במסלול א' – עם תזה

4 ש"ש במסלול ב' – ללא תזה

קורסי בחירה

מהיצע הקורסים בתכנית הלימודים לתואר שני במחלקה

6 ש״שׁ במסלול א'- עם תזה

 9 ש״שׁ במסלול ב'- ללא תזה

קורס חובה – מסלול א' בלבד

סדנת תזה

1 ש"ש

לצפייה בידיעון המלא לשנת תשפ"ד

דגשים לגבי תוכנית הלמודים:

  1. כדי לסיים את חובות השמיעה תוך שנה וחצי יש לקחת 2 סמינרים בשנה ראשונה, ומערכת מלאה הכוללת 12 שעות לימוד בשבוע בשלושת הסמסטרים, לא כולל לימודי השלמה (סמסטר א ו-ב בשנה ראשונה, וסמסטר א בשנה שניה).
  2. ניתן לפרוש את התואר על 4 סמסטרים. במקרה כזה, חובה ללמוד בשנה הראשונה 8 שעות שנתיות לפחות, לא כולל לימודי השלמה.
  3. כל שנה יש לקחת את קורסי החובה לאותה שנה.
  4. חובה ללמוד לפחות סמינריון אחד בשנה הראשונה.
  5. מי שחויבו בלימודי השלמה - יש לסיים אותם עד סוף שנה א' בממוצע של 76 לפחות.

 דוגמאות לקורסים וסמינריונים הנלמדים במסגרת המגמה לחברה ותרבות:

שימו לב: הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תוכנית הלימודים לשנה ספציפית

תרבויות האוכל:  מעמד, זהות, וחברה , דר' דוד רייר

כמו "שהדג לא רואה את המים", קשה לנו לזהות ולפרש את הכוחות החברתיים-תרבותיים השונים המעצבים את היחסים שלנו עם המזון. הקורס חושף את השחקנים, המגמות והתהליכים שמשפעים על הייצור, הצריכה וייצוג המזון, לדוגמה: סטאטוס, גלובליזציה, דת, קולוניאליזם, אקטיביזם, תקשורת, עסקים, טכנולוגיה, מסורת, וזיכרון. קורס זה מלמד כי מזון הוא הרבה יותר מאשר תזונה. זהו גם סמל למעמד חברתי, כלי להביע זהות אישית, אמצעי לשימור הזיכרון ועוד. הקורס נוקט בגישה רב-תרבותית ורב-תחומית, תוך שימוש בסוציולוגיה, באנתרופולוגיה ובהיסטוריה, כדי לחקור כיצד האוכל מעוצב על ידי התרבות והחברה

נתיבים לסולידריות: לקראת אנתרופולוגיה של תיווך, פרופ' טובה גמליאל

תיווך נחשב מאז ומעולם לפונקציה חברתית בין ובתוך חברות, ושימש בהיסטוריה התרבותית בליבת קונפליקטים ומצבים צולבים. מה בין מחקר תרבות לתיווך בחברות בנות זמננו? כיצד ראוי שתפעל ישות תיווכית לקירוב בין קטבים סמליים ורעיוניים? מה תפקידה ומעמדה של אנתרופולוגית בתהליך התיווכי בסמינר/סדנה נבקש לבחון אתגרים רגשיים וערכיים שמצמיח התהליך ההתנסותי בצד כלים שעשויה להעמיד האנתרופולוגיה הפסיכולוגית לרשות החוקר/ת, הפעם במעמדו/ה כמתווך/ת בין תת קבוצות או קטגוריות תרבותיות במופעיהן היומיומיים, השיחיים או הטקסטואליים. הסטודנטים והסטודנטיות בסדנה נחשבים לשותפי מחקר באיסוף חומרים ובחשיבה, ויוכלו למלא תפקיד של יועצים/ות כמו גם מראיינים/מרואיינים. המטרה היא להפיק ביחד כלים הראויים למעשה התיווך האנתרופולוגי ולהפיק לקחים ומסקנות.

דת, אמונה ומה שבניהם, דר' שלמה גוזמן

הדת על גילוייה השונים הינה תופעה חוצת תרבויות ואחד מהתחומים הנחקרים במדעי הרוח והחברה. האתנוגרפיה הינה כלי מחקרי רב ערך בפענוח והבנה של פרקטיקות, אמונות ומוסדות דתיים בעזרת בחינת השפעתם על חיי היום יום. במסגרות הקורס נכיר עבודות אתנוגרפיות שנערכו בקהילות דתיות שונות בישראל ובעולם, נבחן בעזרתן תופעות דתיות בהקשרן התרבותי, נתוודע לתיאוריות רלוונטיות ונדון ביחסי הגומלין הדיאלקטיים בין הדת לחברה.

סוציולוגיה של ערך והערכה, פרופ' אורי שוורץ

ערך וערכים מניעים את הפעולה האנושית והחיים החברתיים בכללותם. הערכה היא מאבני-היסוד של הסטרוקטורה החברתית: היא מתקיימת בזירות שונות, החל בפורמליות ביותר (קבלת מועמדים לעבודה, דירוג אוניברסיטאות) וכלה בא-פורמליות ביותר (שיפוט מוסרי או אסתטי של הזולת במפגש בינאישי). היא מעצבת הדרה וחלוקת משאבים חומריים וסמליים (קבלה לעבודה ולימודים, מלגות, שידוך טוב, חלוקת תקציבי פיתוח, תהילת הזוכים בפרסים ובביקורות, שווי שוק). לעתים הערכה מעוגנת בכללים ובמוסדות, ולעתים היא נתונה למשא ומתן באינטראקציה, אבל תמיד היא אתר של דרמה סוציולוגית. הסמינר יבחן הערכה בזירות מגוונות כדי לברר שאלות כגון: באילו טכניקות ומכניזמים משתמשים להערכה, והאם ישנם מכניזמים שונים להערכת בני אדם, סחורות או מוסדות? עד כמה תוצאות ההערכה תלויות בתהליכי הערכה אלו? מתי ההערכה מתארת את המציאות, ומתי היא מייצרת אותה? אילו מגמות שינוי ניכרות בטכניקות הערכה בזירות ממוסדות (קרי בארגונים), מהן סיבותיהן הפוליטיות, הכלכליות והתרבותיות, ומהן השפעותיהן? כיצד משפיעים גורמים לא-אנושיים (והאינטרנט בפרט) על תהליכי הערכה? אילו דברים ניתן להשוות זה לזה, ואילו טכנולוגיות משמשות להשוואת הבלתי-ניתן-להשוואה? ומה הקשר בין הערכה, ערך כלכלי, וערכים?

התוכנית לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה - המגמה לחברה ותרבות

המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה

אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן 5290002

בניין 213, חדר 402

טלפון: 03-5318378   פקס: 03-7384037

socio.grad@biu.ac.il