המגמה ללימודים עירוניים
הסביבה העירונית הינה מוקד מרכזי לפעילות אנושית. מעבר להיות העיר מקום המגורים של מרבית אוכלוסיית העולם (כ-56% בקירוב), היא מהווה מרחב כלכלי, תרבותי, פוליטי וחברתי חשוב ביותר. העיר היא גם זירה מרכזית להתנהלות חיי היום-יום של קבוצות חברתיות שונות ומובחנות על-פי גיל, מגדר, מעמד, אתניות, גזע ודת. כתוצאה מכך, לעיתים קרובות מתעוררים בעיר אתגרים ומתחים בין קבוצות חברתיות שונות.
בעידן הנוכחי של תהליכי גלובליזציה ודיגיטליזציה מואצים, משתנה העיר בקצב מהיר יותר מאי פעם. פיתוח, פירבור, הגירה, שינויי אקלים, תיירות וסחר בינלאומי מהווים רק חלק קטן מהאתגרים איתם מתמודדות ערים כיום. גם ערים בישראל, שבהן מתגוררת מעל 90% מהאוכלוסייה, מתמודדות עם אתגרים דומים. מתל אביב, חיפה וירושלים ועד ערי שדה בפריפריה, ערים בישראל קולטות ומיישבות מהגרים, מקדמות פרויקטים של התחדשות עירונית ויוזמות קמפיינים של מיתוג עירוני. בד בבד, הן נלחמות במפגעים סביבתיים (כגון זיהום אויר, מים וקרקע), נאבקות במחסור תקציבי, ומנהלות משא ומתן על התרחבות פיזית ואופי תרבותי.
המגמה ללימודים עירוניים בתכנית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר אילן מציעה תוכנית לימודים ייחודית אשר מדגישה הבנה מעמיקה וביקורתית של תהליכים עירוניים בחברה בת-זמננו. מדובר בתוכנית הוליסטית ורב-תחומית ללימוד העיר בכלל והחיים העירוניים בפרט, לרבות היבטים חברתיים ותרבותיים.
מטרת המגמה הינה להכשיר סטודנטיות וסטודנטים בעלי הבנה מעמיקה במגמות המרכזיות המאפיינות את העיר בעידן הגלובלי. הלומדים במגמה יחשפו למגוון רחב של קורסים הבוחנים את העיר מהיבטים שונים: היסטוריים, ארגוניים, כלכליים, חברתיים, תרבותיים, דמוגרפיים, סביבתיים, ומשפטיים. קורסים אלה יציידו את הלומדים בהם במיומנויות הנדרשות לזיהוי, איבחון וניתוח האתגרים העירוניים של ימינו, ויעניקו להם כישורים מקצועיים וכלים -- תיאורטים ופרקטיים -- על מנת לפתח דרכי התמודדות יעילות איתם. כישורים אלה נדרשים כיום בטווח רחב של משרות בתחומי יעוץ, הדרכה, פיתוח וניהול עירוני. מיכולת ניהול והכלה של המשברים החברתיים הנגרמים בעטיים של תהליכי התחדשות עירונית, ועד הטמעת תוכן קמפיינים מונציפלים של מיתוג, כישורים אלו יאפשרו לבוגרות ובוגרי המגמה להשתלב בהצלחה במגזר הציבורי, כולל משרדי ממשלה (כגון פנים, כלכלה, הגנת הסביבה, בינוי ושיכון), יחידות סמך (כגון רשות מקרקעי ישראל ורשות האוכלוסין וההגירה), גופים סטטוטורים (כגון איגודי ערים), תאגידים ציבוריים (כגון הרשות לפיתוח הנגב והגליל), עיריות ומועצות מקומיות ואזוריות. בנוסף, יתאימו בוגרות ובוגרי המגמה למלא תפקידי יעוץ, הדרכה וניהול הן במגזר השלישי (למשל ארגוני סיוע למהגרים או לדרי רחוב) והן בסקטור הפרטי (למשל בחברות טכנולוגיה עילית בתחום "העיר החכמה").
תנאי הקבלה ודרישות
המגמה מיועדת לסטודנטיות וסטודנטים בעלי תואר בוגר מאחת המחלקות לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ו/או גאוגרפיה בישראל או בחו"ל, וכן לבעלי תואר בוגר ממחלקות אחרות שעמדו בהצלחה בקורסי השלמה הנדרשים(ציון 76 ומעלה) לצורך קבלה למגמה (תיאוריות סוציולוגיות).
ממוצע הקבלה למסלול ללא תיזה הינו 80 ולמסלול עם תיזה 85. כמו כן, המועמדות והמועדמים נדרשים למלא שאלון ולצרף מכתבי/י המלצה אקדמיים.
הלימודים במגמה
הלימודים במגמה נמשכים שנתיים ( 4 סמסטרים) והקורסים השונים נלמדים בימים א', ד' (מאחר הצהריים ועד הערב) ו-ו' (מהבוקר ועד הצהריים).
הלימודים כוללים קורסי חובה תיאורטיים ומתודולוגיים, סדנאות מעשיות וכן סמינרים וקורסי בחירה (ראו דוגמאות בהמשך).
מסלול ללא תזה (מסלול ב) – יש לצבור 18 שעות שנתיות (36 נקודות זכות) לפי הפירוט הבא:
|
מסלול עם תזה (מסלול א) – יש לצבור 14 שעות שנתיות (28 נקודות זכות) לפי הפירוט הבא:
|
מלגות
כדאי לדעת: רבים מתלמידי המחלקה זכו בשנים האחרונות במלגות מטעם אוניברסיטת בר-אילן. פרטים לגבי נוהל הגשת בקשה למלגה בוועדת המלגות.
דוגמאות לקורסים הניתנים במגמה:
שימו לב, הרשימה מדגימה קורסים הניתנים במגמה ואינה תואמת את תכנית הלימודים לשנה ספציפית.
קהילות אתניות בעיר – פרופ' לריסה רמניק
כיום, המרקם החברתי של כל עיר גדולה מורכב מקהילות אתניות שונות, חלקם ילידים וחלקם מהגרים וצאצאי מהגרים ממצאים שונים. במגה-פוליס כמו ניו יורק, לוס אנג'לס ולונדון (מעבר לשכונות הפאר הלבנות) כבר אי אפשר לזהות את אוכלוסיית הרוב עקב ריבוי קבוצות מוצא שונות. גם ערים ישראליות כמו תל אביב-יפו וחיפה מאופיינות במגוון אתנו-תרבותי רחב. הריבוד והמגוון התרבותי הזה מהווה מקור הן לשותפות וצמיחה והן לבדלנות וקונפליקט. ישראל הוגדרה כחברת הגירה מראשית קיומה: כ- 95% מתושביה היהודיים הם מהגרים מדור ראשון, שני או שלישי, הם מייצגים ריבוי זהויות יהודיות מכל קצוות התבל. בנוסף, רוב הערים הגדולות בישראל הן ערים מעורבות בין יהודים וערבים – ירושלים, תל-אביב-יפו, חיפה, לוד-רמלה, עכו ועוד. לאחרונה הריבוד האתני המקומי הוגבר על ידי קבוצות מהגרי עבודה מכל העולם שרובם התמקמו בערי המרכז. במהלך הקורס תלמידים יכירו את סוגיות הרב-תרבותיות בהקשר העירוני, הן בישראל והן בעולם, ויחשפו למחקרים ולמסמכי מדיניות ציבורית בתחום החותרים לייצר סביבה עירונית שיתופית ונוחה לחיים.
סדנה מטרופולינית: מתיאוריה ליישום - ד"ר ניר כהן וד"ר אורית קלרה רותם
הקורס מבקש לחשוף את הסטודנטים לחשיבה תיאורטית בתחום לימודים עירוניים (urban studies) ולבחון את אופן היישום בשטח של תהליכים כגון פירבור, יצירת קהילות שער, התחדשות עירונית, ג'נטריפיקציה חברתית ועסקית, ופיתוח עירוני-כלכלי. המטרה המרכזית של הקורס היא להציג את הפערים הקיימים בין המסד התיאורטי ליישום בפועל של מדיניות עירונית תוך דיון במתחים הקיימים בין השחקנים השונים המעורבים בתהליכים גיאוגרפים עירוניים.. הקורס יאפשר לסטודנטים להבין לעומק את ההיבטים השונים הקשורים למדיניות העירונית ואת השפעותיהם על היחסים הכלכליים, תרבותיים וחברתיים בישראל.
תיאוריות וגישות בתכנון עירוני – ד"ר שלומית פלינט אושרי
קורס עוסק בהיסטוריה, בתיאוריה ובגישות השונות שהתפתחו, למן המחצית השנייה של המאה התשע-עשרה ועד ימינו, בתחום התכנון. לשם כך נסקור את ההיסטוריה של תכנון הערים בעידן המודרני ואת הרציונל להתפתחות התחום כדיסציפלינה מדעית וכפרקטיקה מעשית. לאחר מכן נעסוק בנדבכים התיאורטיים והפילוסופיים של תכנון הערים, ובגישות השונות שהתפתחו בתחום, בעיקר מתום מלחמת העולם השנייה ועד ימינו. בהקשר זה נשים דגש גם על גישות פרקטיות כגון תכנון רציונלי מול תכנון אינקרמנטלי, אינטרס הציבור ותיאוריות חברתיות נוספות להן יש ביטוי מרחבי.
קבוצות וקהילות מתבדלות – ד"ר שלמה גוזמן כרמלי
האם ניתן לבצע "שטיפת מוח" ו"להשתלט על התודעה"? האם אפשר לבטל את הרצון העצמי? מהי "החירות" אותה מציעה קהילה מתבדלת? בקורס זה ננסה לבחון ולאתגר את ההגדרות הסוציולוגיות הותיקות העוסקות בכתות. נשאל מהי כת והאם השימוש במונח זה עודנו רלוונטי ונכון בעבור החוקרים. במהלך השיעורים ננסה ליצור ארגז כלים לבחינת תהליכי היווצרותן והישרדותן של קהילות מתבדלות במציאות מודרנית. חלק ניכר מהקורס יוקדש לבחינה סוציו-אנתרופולוגית של קהילות וקבוצות מתבדלות תוך מבט היסטורי ואתנוגרפי כגון: האיסיים, כתות ותנועות מינות בנצרות, שייקרים, האמיש, מנוניטים, קהילות חרדיות מתבדלות, הקיבוץ, הכנסייה המורמונית והכנסייה הסיינטולוגית ועוד.
דיני תכנון ובנייה – ד"ר אורה בלום
דיני התכנון והבניה מהווים מכלול של כלים משפטיים שמטרתם להסדיר את המרחב ולהגן על ערכים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים. הסדרה זו נעשית באמצעות מגבלות וציוויים שתפקידם לתת מענה למגוון רחב של אינטרסים, אילוצים וצרכים. באמצעות חוקי התכנון ניתן לשמר או לזנוח ערכי תרבות, אסתטיקה ונוף, ניתן לקבוע את ייעודו של משאב הקרקע והשימושים השונים שמותר לעשות בו, וניתן להגדיר את מאפייניו התכנוניים של מתחם המגורים ולעצב את סביבתו. הסדרים תכנוניים בכוחם להשפיע על פעילות שוק הדיור, על שווי הנכסים ועל איכות החיים של התושבים. בכוחם אף להדיר קבוצות מסוימות מהמרחב, להפריד בין קבוצות באוכלוסייה, או לערבב ביניהן. במסגרת הקורס נתחקה אחר התפקיד של דיני התכנון והבניה, תוך הבנת המשמעויות וההשלכות שגלומות בפעולה התכנונית המוסדית.
סוגיות נבחרות בפוליטיקה עירונית – ד"ר אורי אנזנברג
לראשונה בהיסטוריה מרבית תושבי העולם גרים בערים. כתוצאה מכך, הפוליטיקה העירונית, על שלל מערכותיה ומנגנוניה, מהווה את אחד מן היסודות החשובים ביותר לניהול ולפיתוח החיים המודרניים. מגורים, חינוך, כלכלה, סביבה, בריאות, רווחה ושלל נושאי ליבה אחרים תלויים כולם בתפקוד המערכת הפוליטית העירונית. ללמידת מבני הבסיס לצד תהליכי השינוי העמוקים של מערכת זו יש לפיכך חשיבות מכריעה בעידן הנוכחי. מטרת הקורס היא לחשוף את הסטודנטיות והסטודנטים לסוגיות העכשוויות ביותר בחקר הפוליטיקה העירונית: האופן שבו היא פועלת, האתגרים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים, הסביבתיים, הדמוקרטים והמרחביים העומדים בבסיסה והמאבקים הרבים בהם היא לוקחת חלק. הקורס מורכב משלושה חלקים. בחלק הראשון נסקור באופן כללי את הסוגיות המרכזיות בתחום לצד דיון מעמיק באתגרים המרכזיים העומדים בפתחן של המערכות הפוליטיות העירוניות. בחלק השני נתמקד בסוגיות מרכזיות לחקר הפוליטיקה העירונית: כלכלה, סביבה ומשבר האקלים, דמוקרטיה, תכנון ובניה. בחלק השלישי נתמקד בשלוש דוגמאות עירוניות ספציפיות של מזרח ירושלים, ברצלונה ותנופת העיור בסין ונבחן אותן לאור הסוגיות שנלמדו בקורס.
תמיכה חברתית ובידוד חברתי – פרופ' שירה עופר
לקשרים חברתיים בסביבה החברתית תפקיד חשוב בתהליכי התפתחות אישיים. קשרים חברתיים משפיעים על הבריאות, הרווחה האישית, ההצלחה בלימודים, והיכולת של אנשים להשתלב בשוק העבודה. הסמינר עוסק בסוגים שונים של קשרים חברתיים וסוגי התמיכה שניתן להפיק מהם. הוא דן הן בהיבטים החיוביים והן בהיבטים השליליים של אותם קשרים ובתהליכים החברתיים הכרוכים בגיוס תמיכה ברמה האישית וברמה הקהילתית. הסמינר גם עוסק בתופעת הבידוד החברתי ובוחן אילו אוכלוסיות נמצאות בסיכון מוגבר לחוות בידוד ובדידות וכיצד ניתן לסייע להן. בין היתר, נבחנת השאלה האם יש לקשרים חברתיים במרחב העירוני מאפיינים ייחודיים ואם כן, כיצד אלו משפיעים על ההתנהלות בחיי היום-יום.
במעלה המדרגות היורדות: שאלות של אי שוויון – ד"ר לימור גבאי אגוזי
שאלות של אי שוויון מבקשות לתאר, להסביר, לנבא ולהתריע על פערים חברתיים מסוגים שונים בין קבוצות חברתיות, יחידות גיאוגרפיות ומדינות. פערים אלה משקפים הבדלים בהזדמנויות ובהישגים במרחבי החיים השונים, ביניהם אפשרויות תעסוקה, יכולת השתכרות, בעלות על נכסים, חינוך, משפט, שירותים ציבוריים, תרבות ובריאות.הקורס נועד להרחיב ולהעמיק את ידיעות הלומדות.ים באשר למסורות המחקר הסוציולוגי בשאלות של אי-שוויון וריבוד חברתי. המסגרות המושגיות ישמשו לנו בסיס לדיון אודות הביטוי האמפירי של אי השוויון במרחבים השונים של חיי היומיום.
