הומופיליה ברשתות חברתיות בישראל והקשר לבריאות ולרווחה אישית

רשתות חברתיות, המהוות אוסף של קשרים חברתיים בין-אישיים שאנשים מתחזקים במגוון הקשרים שונים ( Fischer, 1982; Litwin, 2001; Song et al., 2021 ), הן חשובות בהבנת
העולם החברתי בו אנו חיים. דרך בחינת רשתות חברתיות אנו יכולים ללמוד על מאפייניה של חברה נתונה ( Blau, 1977 ), על המבנה החברתי והמרחק בין קבוצות וקהילות
המרכיבות אותה ( McPherson et al., 2001 ), וכן על מידת השפעתה על הפרט בתוכה ( Berkman et al., 2000 . )
ניתן ללמוד על רשתות חברתיות על פי מאפיינים שונים של הקשרים החברתיים המרכיבים אותן, ביניהן מידת ההומופיליה, הדמיון החברתי הקיים בין חבריה ( McPherson et al., 2001 ). מידת ההומופיליה המתקיימת ברשת החברתית בממד מסוים יכולה להצביע על חשיבותו של ממד זה על מאפייניו במבנה החברתי של קהילה או חברה מסוימת ( Blau, 1977 ). באופן זה, דרך בחינה של נטייה להומופיליה בממדים שונים ניתן ללמוד על מאפיי החברה והחשיבות שקבוצות מסוימות מקנות לערכים מסוימים בתוכה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את מידת ההומופיליה הקיימת בחברה הישראלית בקרב קבוצות שונות, וכן את הקשר בין הומופיליה לבין בריאות ורווחה אישית עליה מדווח הפרט.

על מנת לבחון את מידת ההומופיליה המתקיימת בממדים שונים בחברה הישראלית, המחקר הנוכחי עושה שימוש בסקר הרשתות האגוצנטריות בישראל ( ISEN ) שהתפרסם ב-
2021 , ואשר מבוסס על מתודולוגיה ייחודית המאפשרת לקבל תמונה מפורטת ומדויקת על רשתות חברתיות של האוכלוסייה הבוגרת בחברה הישראלית. נתוני הסקר שימשו לבחינת מידת ההומופיליה הקיימת בקרב קבוצות השוואה שונות בחברה הישראלית בארבעה ממדים שונים: הומופיליה במוצא, במגדר, בהשכלה ובגיל. כאשר הבחינה נעשתה בנפרד
עבור כלל הקשרים החברתיים הקיימים ברשת החברתית, וכן עבור הקשרים החוץ- משפחתיים של המשיבים.
הממצאים מלמדים כי הומופיליה במוצא וכן הומופיליה בהשכלה הן ממדי ההומופיליה השכיחים ביותר בחברה הישראלית מבין הממדים שנבדקו. בהתייחס לקשרים
החוץ-משפחתיים בלבד, הומופיליה בהשכלה והומופיליה בגיל נמצאו כממדי ההומופיליה הנפוצים ביותר. הממצאים נתמכים במחקרים קודמים בתחום ( McPherson et al., 2001; Favre et al., 2022 ). בבחינה של מידת ההומופילי ה בין קבוצות השוואה שונות בחברה הישראלית נמצא כי הומופיליה במוצא גבוהה יותר אצל ערבים מאשר אצל יהודים, זאת למרות היותם של הראשונים קבוצת מיעוט לאומי בישראל. ממצאים נוספים הראו כי אין קשר בין הומופליה במגדר לבין קבוצות בעלות רמת דתיות שונה בחברה הישראלית, למרות ההפרדה המגדרית המאפיינת אותן, וכן כי הומופיליה גילאית קיימת אצל חילוניים בחברה יותר מאשר אצל חרדים.

בבחינת הקשר בין רשתות הומופיליות לבין בריאות ורווחה אישית נתפסת בהקשר הישראלי, נחשפו ממצאים משולבים. הספרות מראה כי הנטייה להומופיליה בחברה היא חזקה ומתקיימת מתוקף אילוצי המבנה החברתי, וכן מתוך נטייה אישית טבעית של הפרט( Fischer, 1982; McPherson et al., 2001 ). רשת חברתית הומופילית מאופיינת בקשרים חזקים בין חבריה( Wellman, 1979 ), היוצרים תחושת לכידות וסולידריות גבוהה בתוכה, דבר המספק לפרט, באמצעות הון חברתי מלכד, תמיכה חברתית, משאבים ויתרונות, הבאים לידי ביטוי בין השאר בבריאות וברווחה אישית ( Song et al., 2021; Putnam, 2000 ). יחד עם זאת, הצפיפות הגבוהה של הרשת יכולה ליצור חברה סגורה ומתבדלת בה הפרטים מחויבים לנורמות הקבועות בקהילה תוך היותם נתונים לפיקוח חברתי גבוה ( Coleman, 1988 ), המשמר את הסגרגציה אל מול קבוצות או קהילות אחרות.
לעומתה, רשת הטרופילית, בה קיים גיוון חברתי, היא רשת פתוחה יותר המאופיינת בקשרים חלשים יותר בין חבריה ( Granovetter, 1973 ). קשרים אלו מאפשרים קבלה של מידע וגישה להזדמנויות ומשאבים שאינם נמצאים ברשת החברתית המקומית של הפרט ( Granovetter, 1973 ). הדבר מספק הון חברתי מגשר היות והוא יוצר גשר למיקומים חדשים ומאפשר אינטגרציה ומוביליות חברתית שיכולה להיטיב עם הפרט ( Putnam, 2000 ), בין השאר, בהקשרים של בריאות. המחקר הנוכחי, ביקש לבדוק איזה סוג של רשת, הומופילית או הטרופילית תספק לפרט בריאות ורווחה אישית טובה יותר.

הממצאים מראים כי הומופיליה במגדר, כלומר קשרים עם אנשים בעלי מגדר דומה, מנבאים בריאות נמוכה יותר. לעומת זאת, הומופיליה בגיל ובהשכלה נמצאו בקשר חיובי עם בריאות, כלומר רשת הומופילית בממד של גיל והשכלה קשורה לבריאות טובה יותר עליה מדווח הפרט. בהתייחס לרווחה אישית נמצא כי הקשר מתקיים רק עבור הומופיליה במוצא בקשרים הכוללים קשרי משפחה, כלומר אנשים המחזיקים קשרים עם אחרים בעלי מוצא דומה לשלהם מדווחים על רווחה אישית נמוכה יותר.
מסקנות המחקר מעלות כי בחינה של רשתות חברתיות מאפשרת הבנה טובה יותר של החברה על מאפייניה ועל יחסי הכוחות בין קבוצות בתוכה. נראה כי הומופיליה ברשתות חברתיות יכולה להיות בעלת השפעה דו כיוונית, חיובית או שלילית על הבריאות והרווחה האישית של הפרט. ניתן להשתמש בידע שעולה ממחקר זה על מנת לעודד אינטגרציה בין קהילות וזרמים בחברה ולצמצם קוטביות, היררכיה ותהליכים של אי שוויון. כמו גם לשפר את תחושת הבריאות והרווחה האישית שחווה הפרט בחברה, בקהילה ובמדינה דרך העמקת ההבנה כיצד מאפייני הרשת החברתית תורמים להם.