אתניות סרוגה: בין זרות דתית למוביליות מעמדית בקרב בוגרים מזרחים של ישיבות תיכוניות

מחקר זה עוסק בחוויה האתנית של בוגרים מזרחים של ישיבות תיכוניות שסיימו את לימודיהם בשנות השמונים (1984-1990), וזכו למוביליות מעמדית במהלך חייהם.

מחקרים מהשנים האחרונות בישראל מעידים על היחלשות של העיסוק הקוגניטיבי באתניות  (שושנה, 2013, שושנה וששון לוי, 2014) או על שימוש במערכות סיווג חלופיות (שוורץ, 2014). בניגוד לכך, מחקר זה מלמד על אתניות נוכחת שהעיסוק בה רב וישיר. הדבר משקף את כוחן של ההיררכיות האתנו-דתיות שהיו קיימות בישיבות התיכוניות ואת מקומה של הדת בהנכחה ובסימון של אתניות. עם זאת, מגוון הדרכים השונות בהן הבוגרים מדברים על האתניות, חווים אתניות, ומבטאים אתניות באופן פרגמטי, משקפות את מקומה של הקטגוריה המעמדית בהבניית האתניות, אשר ביחד עם הקטגוריה הדתית מעצבות את הזהות האתנית ואת החוויה האתנית. תרומתה התיאורטית של עבודה זו נעוצה בהבנת מכלול היחסים בין דת, מעמד ואתניות, מכלול המעצב את הזהות האתנית ואת החוויה האתנית.

המחקר מתבסס על  ראיונות עומק פתוחים עם ארבעים בוגרים, דור שני או שלישי לעלייה מארצות האסלאם שהתחנכו בצעירותם בישיבות תיכוניות פנימיתיות המשלבות לימודי קודש עם לימודי חול. ישיבות אלו לא הוגדרו באופן רשמי כישיבות "אשכנזיות", אולם הן נחוו ככאלה על ידי המרואיינים, בעיקר בשל הדתיות האורתודוקסית האשכנזית שהייתה אורח החיים המקובל בהן.

ממצאי המחקר מראים כי על ציר הזמן ישנה תנועה אצל הבוגרים מחוויה שעיקרה זרות בעת לימודיהם בישיבה התיכונית, לחוויה שעיקרה מוביליות, תוך כדי מודעות למחיר המוביליות, בחייהם העכשוויים. כאשר הבוגרים נזכרים בעבר, בזמן לימודיהם בישיבה התיכונית, הם מדווחים בעיקר על חוויה של זרות, חוויה שקשורה להיררכיות האתנו-דתיות להן נחשפו, בין הדתיות האשכנזית שנהגה בישיבה לבין הדתיות המזרחית איתה הגיעו מהבית. לעומת זאת, כאשר הבוגרים מתבוננים מתוך נקודת הזמן העכשווית על ציר הזמן, מעת שהיו תלמידים ועד לנקודת הזמן בהווה, הם מתארים חוויה מורכבת יותר שניתן לתמצת אותה כחוויה מובילית שיש בה יתרונות אך גם מחירים, מחירים שעומדים בזיקה בעיקר להיבט האתנו-דתי. ניתן לומר אם כן שלדת ישנה בכורה בעיצוב החוויה האתנית, אך החוויה האתנית לא מעוצבת רק על ידי הדת אלא גם על ידי המעמד.

מתוך כך, אני מכנה את האתניות הנחשפת בעבודה זו "אתניות סרוגה". האתניות המתוארת כאן סרוגה וארוגה בין מיקומים מעמדיים לבין פרקטיקות ורפרטוארים דתיים שהשתנותם משנה גם את הזהות האתנית ואת החוויה האתנית.