שלחו לחבר

להשביע את הָרָעָב ולהשקיט את הנפש" - דת, מוסר ורגשות בקרב מעניקי סיוע במזון בישראל

סטודנט/ית
איריס סולנצ'יק כהן
שנה
2020
תואר
PhD
תקציר

מחקר זה בוחן ומשווה בין ההיבטים הדתיים, המוסריים והרגשיים השזורים בחוויית הסיוע והנתינה של שחקני מפתח חילונים ודתיים מזרמים שונים בעמותות סיוע במזון בישראל. מטרת המחקר היא לתאר, לנתח ולהשוות את רפרטואר המשמעויות ועולמות התוכן המשתקפים בדברי השחקנים ביחס לפעילותם ולמקומם בזירה האזרחית.

הניתוח מתבסס על שיטת מחקר איכותנית אתנוגרפית ונושק לכמה תחומי חשיבה עכשוויים בסוציולוגיה ובאנתרופולוגיה: חברה אזרחית ומגזר שלישי, דת וחילון, רגשות ומוסר, נתינה ויחסי נתינה בחברות בנות זמננו. בהקשר הספציפי של חקר הזירה הלא-ממשלתית לסיוע במזון בישראל, מכוון המחקר למלא חלל אמפירי ותאורטי שנוצר במחקרים קודמים עקב הזנחתם של שלושה היבטים עיקריים: 1. הצורך לבחון איך משתלב ומתארגן הקשר בין דת, מוסר, רגש, תפיסות נתינה ודפוסי סיוע; 2. הצורך בהשוואה שיטתית בין שחקנים המשתייכים לזרמים דתיים או אידאולוגיים שונים; 3. הצורך במבט רחב יותר, המסב תשומת לב ליחסים בין קבוצות ומשווה בין מרחב הפעילות החילוני והדתי בזירת הארגונים לסיוע במזון. בשונה ממחקרים קודמים בעולם ובישראל אשר התמקדו בהיבטים הכמותיים או המוסדיים של פעילות הסיוע, או לחלופין במחקר אתנוגרפי של אתרי סיוע במזון פרטניים בהיקף מצומצם (כגון בתי תמחוי), המחקר הנוכחי מתמקד במחסני מזון בעמותות המרכזים כ-80% מהיקף הסיוע הניתן לנצרכי מזון בישראל. בנוסף, ובשונה מהסיוע המוענק לכל דורש בבתי תמחוי, במחסני המזון מופעלים על פי רוב תהליכי מיון בירוקרטיים הנגזרים מתקנוני העמותות או מקשרי הגומלין שלהן עם מוסדות המדינה ורשויותיה.

איסוף הנתונים נערך בין השנים 2014–2017 והתבסס על עבודת שדה שכללה ראיונות חצי-מובנים, תצפיות וניתוח מוצגים חזותיים (סביבתו הפיזית של הארגון, אתרי אינטרנט ופרסומים). ראיונות עומק נערכו עם ארבעים ושמונה נושאי תפקיד בכירים המשתייכים לזרמים הדתיים/אידיאולוגיים בולטים בחברה הישראלית: חילוני, מסורתי, דתי-לאומי, דתי חרדי-אשכנזי, דתי חרדי-ספרדי ודתי-חסידי (חב"ד). המשתתפים הללו פעילים בעמותות שעיסוקן המרכזי הוא אספקת מזון. ניתוח הנתונים במחקר זה התבסס על עקרונות התאוריה המעוגנת בשדה. ארגון הנתונים שהתקבלו ממקורות שונים, מיונם וקיבוצם ליחידות מידע משמעותיות נעשה בעזרת תוכנת נרלייזר (Narralizer) לניתוח מידע איכותני. בנוסף לעבודת השדה, כלל המחקר סקירה היסטורית של הנושא על בסיס מקורות שונים (עיתונות, דיונים ופרוטוקולים של ועדות בכנסת).

הפרק השלישי, הראשון בפרקי הממצאים במחקר (פרקים 6,5,4,3), מספק מסגרת היסטורית ותרבותית להבנת השינויים והאתגרים שעיצבו את פניה של זירת הסיוע למזון בתקופות שונות לפני הקמת המדינה ואחריה. על רקע היסטורי זה אפשר להבין שמאפיינים עכשוויים בולטים של זירת הסיוע למזון בישראל – כגון פיצול ניכר, סקטוריאליות והתנהלות פוליטית "קליינטליסטית" – ממשיכים ומשחזרים במידה רבה תהליכים ארוכי טווח. דפוס המשכי נוסף ניכר בנוכחותם הבולטת של עמותות וארגונים בעלי צביון דתי בזירה. מיפוי עכשווי של הזירה מצביע על כך שכפי שעולה ממחקרים קודמים בתחום, לפחות 80% מהעמותות והארגונים לסיוע במזון בישראל הם בעלי צביון דתי. לאור העובדה כי דפוס פעילותם טרם נחקר עד כה בישראל, נערכה השוואה בינם ובין עמותות וארגונים בעלי צביון חילוני, חדשים יותר בזירה. ההשוואה מלמדת על נקודות דמיון חשובות: פעילות מוגברת ותוססת של גיוס תרומות, מתנדבים, אריזה וחלוקת סלי מזון בחגי ישראל ובפרט בראש השנה, בפסח, בחנוכה ובפורים. פעילות אינטנסיבית ומחזורית זו מתאפיינת בהזדהות עם המוטיבים והסמלים המסורתיים היהודיים ובאימוצם (למשל הסבה לשולחן החג, חלוקת דמי חנוכה, מתנות לאביונים) וגם בתחושות אחווה והרמוניה של מה שדירקהיים אפיין כ"קהילה מוסרית". מנגד, הממצאים מצביעים על כמה תכונות ומאפיינים המייחדים את פעילותם של ארגונים דתיים, ובהם שילוב היבטים דתיים בשירות ובאספקה של מוצרים לנצרכים (לרבות תחומי סיוע נוספים הקשורים לאורח החיים הדתי), צביון דתי בקרב עובדי הארגון ומנהליו, נטייה לשלב אלמנטים דתיים ומסורתיים בסממניו החיצוניים של הארגון וקיום קשרים חברתיים הדוקים עם דמויות ומוסדות דתיים אחרים כגון רבנים, בתי כנסת, ישיבות, אולפנות ותנועות נוער מגזריות.

מן הממצאים גם עולה שמבחינות אחרות, ובמיוחד במישור סגנון ושיח הניהול, זירת הפעילות לסיוע במזון בישראל מתאפיינת בהיברידיות ובה מתקיימים זה לצד זה רעיונות, ערכים, הלכי רוח, שיח ופרקטיקות שאפשר לזהות כ"דתיים" ו"מסורתיים" וכאלו המשקפים תפיסה עכשווית בעלת גוון ניהולי-רציונלי (תת-פרק 3.2). לעיתים קרובות השימוש בשיח עכשווי המתבסס על עקרונות של יעילות, מקצועיות, מדידה, שקיפות ציבורית ויישום בקרות מאפשר לבכירים בארגונים, רובם חילונים אך חלקם גם דתיים וחרדים, לטשטש במוצהר כל זיקה בין פעילות הסיוע של הארגון להשתייכות אתנית, דתית ולאומית מובחנת; ואילו שיח החסד והצדקה מאפשר לבכירים, בעיקר הדתיים והחרדים, ולארגונים שבניהולם לפעול באופן בלתי רשמי על בסיס מערך נאמנויות ספציפי, למשל על בסיס דתי, קהילתי או פוליטי. ככלל, נמצא שצמיחתו והתבססותו של השיח הניהולי הרציונלי והאקטיביסטי בזירה לא בא על חשבון היחלשות כוחו והשפעתו של שיח הצדקה הדתי והמסורתי.

מניתוח דבריהם של משתתפי המחקר עלו שלוש תמות בולטות שאורגנו וגובשו בשלושה פרקים במחקר: התייחסויות של פעילי סיוע במזון כלפי המדינה ומוסדותיה וכלפי ארגונים ועמותות העוסקים בתחום (פרק 4), התייחסותם של פעילי סיוע לנצרכי מזון (פרק 5) ושיחי נתינה (פרק 6). מגמה בולטת שעלתה מן הממצאים היא הבדלים בהצדקות ובאתוסים התרבותיים שבהם משתמשים פעילי סיוע חילונים ודתיים כדי להצדיק או לבקר את אופני מעורבותם בתחום הסיוע במזון. כך לדוגמה אפשר לראות בפרק הרביעי – שבדבריהם על המדינה ומוסדותיה, פעילים חילונים נוטים להצביע על הפרתם של ערכים כמו צדק ושוויון, ומנגד מדגישים את חשיבותם של ערכים כמו מקצוענות, ידע, יעילות ואפקטיביות ארגונית. שילוב זה מעורר תכופות כעס כלפי המדינה. פעילים דתיים וחרדים, מצד שני, מדגישים עקרונות מסורתיים-קהילתיים כמו חסד, ערבות הדדית ומצווה, וגישה זו נוטה לעורר רגשות כמו רחמים, חמלה, צער, כאב ובושה.

זאת ועוד, הבדלים מסוימים ניכרו גם בין תת-זרמים שונים בחברה הדתית, ובייחוד בין פעילים מזרם חב"ד לבין פעילים מזרמים דתיים אחרים. מהממצאים עולה שלרוב פעילים אורתודוקסיים המשתייכים לזרם חב"ד נוטים להדגיש את מעמדם העצמאי ואת חוסר מעורבותם הפוליטית כדי להצדיק את מדיניות הסיוע האוניברסלית של הארגון לנצרכי מזון. זאת בשונה מן התמונה העולה מדברי פעילים רבים בשדה, ולפיה פעילותם של אנשי מפתח מהזרם האורתודוקסי האשכנזי והספרדי (בעיקר אלה המזוהים עם ש"ס) חורגת מעקרונות התקינות המנהלית הנורמטיבית בטיפול בנושאי כספים, שמירה על שקיפות או שוויון בהקצאת משאבי העמותה. דוגמה זו ממחישה כיצד שרטוטו של גבול מוסרי הנשען על היגיון בירוקרטי משמש בידי יחידים וקבוצות, לרוב בעלות צביון חילוני או חסידות חב"ד, להבנות זהות אזרחית (civic identity) ייחודית המסייעת להם להתמקם בזירה ולתבוע הכרה ולגיטימציה לפעילותם בה.

ההבדלים בין העקרונות התרבותיים, הערכים המוסריים והרגשות המאפיינים יחידים מקבוצות חברתיות ודתיות שונות נחשפו גם בפרק החמישי, המציג את יחסם של פעילי הסיוע כלפי נצרכי מזון. לדוגמה, בקרב פעילים חילונים בולטות אמירות המתמקדות בחירות הפרט ובערכים של צדק, הוגנות, שוויון ומניעת פגיעה בחסרי ישע (ילדים לדוגמה), והפרתם של ערכים מוסריים אלו מעוררת כעס אשר מוביל לנקיטת פעולות ממשמעות כלפי הנצרכים ולחיפוש פתרונות לטווח ארוך. מנגד, בקרב פעילים דתיים וחרדים בולטות אמירות המושתתות על עקרונות ומושגים של חובה, ציות לסמכות ותלות הדדית בין חברי הקהילה. בהמשך לכך, נמצא כי הפרת ערכי הקהילה נמצאה לעיתים קרובות בזיקה לרגשות צער, רחמים ולעיתים גם בוז. נוסף על כך, בקרב פעילים דתיים וחרדים נמצאו אמירות הנשענות על מושגים ועקרונות מוסריים של סדר אלוהי, סדר טבעי, קדושה, חטא וטוהר (היעדר זיהום). הפרתם הבליטה רגשות של גועל, בושה ולעיתים גם רחמים ואהבה. לרגשות מוסריים אלו מתלוות בדרך כלל פרקטיקות התערבות המאופיינות באוריינטציה קצרת טווח, בשיח צדקה, חסד ורחמים וגם בהצדקות הנשענות על מילוי חובה דתית.

אף שממצאי המחקר מצביעים על חדירה הדדית של רעיונות, ערכים ופרקטיקות בין המרחב הדתי למרחב החילוני, ככלל יש הפרדה, הנגדה ומחלוקת בין המרחבים, על בסיס מיצוב שונה בצירי הזמן והמרחב. וביתר פירוט: התפיסה הדתית והמסורתית משקפת לרוב תודעה ופרקטיקות בעלות עומק היסטורי הנטועות במבנה הקהילתי ובעבר הרחוק (למשל שיח החסד והצדקה וביטויים כמו "עניי עירך קודמים"), ואילו התפיסה החילונית מתאפיינת ברצון לשנות את ההווה ולהשפיע על העתיד באמצעים פוליטיים, משפטיים ותקשורתיים. ממצאים אלו מקבלים משנה תוקף בפרק השישי, שבו נחשפים הערכים, המניעים, אופני הביטוי, התנועות והמשלבים (registers) המגוונים של יחסי הנתינה בזירה. במרחב החילוני בולטות תפיסות "חדשות", הרואות ביחסי נתינה מעין מהלך טרנספורמטיבי המיועד לשנות את המצב החברתי הקיים של אי-ביטחון תזונתי בישראל. תפיסות אלו נשענות על ערכים הומניטריים אוניברסליים ועל מוטיבציה לתת, המאופיינת כרציונלית-אינסטרומנטלית. מנגד, את המרחב הדתי על גווניו מאפיינות תפיסות ישנות של נתינה, המתבססות בעיקרן על שפת החסד והצדקה ומעניקות מקום של כבוד לקיום מצוות ולאמונה בכוח עליון ובשכר ועונש בעולם הבא. יחסי נתינה על פי תפיסה זו אינם מכוונים לחולל שינוי חברתי אלא דווקא נוטים לשמר את הסדר החברתי, שנקבע בידי כוח עליון.

לסיכום, המחקר מאיר באור אמפירי ותאורטי חדש את ההיבטים הדתיים, המוסריים והרגשיים הנשזרים בפעילותם של שחקני מפתח בארגונים ובעמותות בתחום הסיוע למזון בישראל. המחקר מספק הצצה אל היבטים עכשוויים שונים בחברה הישראלית, ובהם יחסי דתיים-חילונים, תוך חשיפת המשמעויות, הזהויות והערכים המאפיינים כל אחת מהקבוצות. כמו כן, וכפי שנדון בפרק המסכם (פרק 7), המחקר מראה כיצד שילוב תובנות משני זרמים תאורטיים שונים – התאוריה הפרגמטית של הביקורת ומשטרי הצדקה, יחד עם חקר היסודות המוסריים והרגשות הקשורים בהם – מאפשר להבין טוב יותר את היחסים המשתנים בין דת, מוסר, רגשות ונתינה, כמו גם את השפעתן של אידיאולוגיה ותרבות על הנתינה הפילנתרופית במרחב הציבורי.

תאריך עדכון אחרון : 05/09/2021