תפיסת זהות עצמית וחברתית בקרב זוגות מעורבים ממוצא אתיופי הנשואים לישראלים ותיקים

מטרת המחקר הייתה לבחון את הדינמיקה של נישואים אינטר- אתניים כלפי פנים וכלפי חוץ, בין ישראלים ממוצא אתיופי לבין ישראלים ותיקים. זאת מתוך רצון להבין כיצד מובנית ומוצגת הזהות העצמית כלפי פנים - במערכת היחסים הזוגית וכלפי חוץ - ביחסים הבין אישיים בקרב זוגות מעורבים, על רקע ריבוי תופעת הנישואים האינטר -אתניים של יוצאי אתיופיה עם ישראלים ותיקים. עבודה זו ניסתה לחדד את ההשלכות שיש לנישואים אלה על יחסי הכוחות והזהות של בני הזוג הן בספרה האישית והן בספרה החברתית ולהשמיע את קולם בקונטקסט האישי, הזוגי והחברתי. זאת, תוך בחינת השיח הזוגי והתייחסותם של בני הזוג לאופן בו הם חווים את הנישואים.

לצורך ביצוע המחקר, נערכו ראיונות עומק מובנים למחצה המבוססים על סדרת שאלות קבועות מראש, אשר עשויות היו להשתנות בהתאם להתפתחות הריאיון. במחקר הנוכחי נטלו חלק חמישה עשר זוגות בנישואים אינטר-אתניים. מקרב הזוגות שרואינו, שבעה היו זוגות שבהם האישה ממוצא אתיופי ושמונה זוגות שבהם הגבר ממוצא אתיופי. הזוגות הטריים ביותר היו נשואים לפחות שנה, והוותיק שביניהם 16 שנים. נערכה פנייה ישירה לזוגות באמצעות טכניקת כדור שלג .(Snowball) לאחר שקלוט הראיונות בוצע ניתוח קטגוריאלי אשר העלה שש תמות עיקריות כדלקמן :

(1) תגובת הסביבה ליחסי נישואים אינטר -אתניים;
(2) דינמיקה במשפחות המוצא בנישואים אינטר-אתניים
(3)הגדרת זהות היברידית;
(4)בחירת בן זוג אינטר- אתני;
(5)היטמעות תרבותית כתולדה ממשיכה לתרבות האקזוטית
(6)זהות זוגית אינטר-אתנית.

מתוך הראיונות, עלה ממצא שאינו עולה בקנה אחד עם התפיסה המקובלת בחברה הישראלית, בנוגע להתאמה תרבותית. התאמה תרבותית מתאפיינת באימוץ מנהגים, התנהגויות ואמונות של קבוצת הרוב ( Berry, 1984 ). במחקר זה נמצא כי נישואים אינטר- אתניים התאפיינו
בקבלה והכלה של המנהגים והמסורת האתיופית, למרות היותם שייכים לקבוצת המיעוט. כך נמצא, כי כלפי חוץ, במפגש עם המשפחה המורחבת, בן הזוג, ממוצא ישראלי ותיק, נטמע בתרבות האתיופית, בעוד שבן הזוג ממוצא אתיופי עובר תהליכי התאמה לזהות הישראלית, ללא דרישה להיטמע במשפחה הישראלית. בד בבד, בדינמיקה הזוגית, כלפי פנים, בני הזוג, מנסים לבנות לעצמם מערכת זוגית היברידית חדשה וייחודית בה התרבות האתיופית והתרבות הישראלית שזורים זו בזו בצורה שוויונית.
זאת ועוד, נמצא כי במגע, שבין בני הזוג עם החברה הישראלית (כלפי חוץ), הזוגיות האינטר -אתנית נתפסת כלא טבעית ועל כן במגע זה ישנו ניסיון
להדגיש את השייכות לתרבות ההגמונית הישראלית באמצעות התאמת הזהות ההיברידית האינטר -אתנית לנורמות החברתיות- ישראליות. הדגשה זו נעשית מבלי לחוש צורך להסתיר את השייכות או הבחירה להשתייך לתרבות האתיופית.

על רקע ממצאים אלו נבנה מודל רב ממדי המציג את התנועה הדו כיוונית והרב כיוונית שבין הפנים, בתוך הבית ובין החוץ, במרחב המשפחתי ובמרחב החברתי. מודל זה פותח בתיאור האתגרים הניצבים בפני בני זוג ביחסים אינטר-אתניים. ממשיך בתיאור דרכי ההתמודדות (זהות היברידית, הטמעה והתאמה) אשר מסייעים לבני הזוג לעמוד בפני אתגרים אלו ומסיים בהצגת הצלחת בני הזוג לבנות מערכת יחסים זוגית אינטר-אתנית, אשר הינה סינתזה בין האתגרים העומדים מולם לבין דרכי ההתמודדות.

מסקנת המחקר הינה, כי מערכת יחסים זוגית אינטר-אתנית יציבה ועמידה בפני אתגרים מחוץ, הינה מערכת יחסים המושתתת על זהות עצמית היברידית ומבוססת על משיכה לזר ולתרבותו, משיכה שהינה שיוויונית שבה שני בני הזוג חשים צורך להדגיש את היופי והאקזוטיות שבניגודיות. נראה כי במערכת יחסים זוגית אינטר -אתנית, המושתתת על ראיית הייחודיות של תרבות האחר ועל משיכה אקזוטית-שוויונית, ה"שחור" צובע את ה"לבן" כממצאיהם של בן עזר וגולן ( 2012 ). יחד עם זאת, כפי שעולה מהמחקר הנוכחי, ובכך חידושו וייחודיותו של מחקר זה, נראה כי מדובר בצביעה דו כיוונית שבה גם ה"שחור" נצבע ב"לבן". צביעה דו כיוונית זו באה לידי ביטוי בבניית מערכת זוגית שוויונית המשלבת בין תרבויות והמדגישה את תרבות המיעוט, זאת הן כלפי פנים והן כלפי חוץ, כלפי המשפחות המורחבות והחברה הישראלית.